מגן דוד אדום בישראל נ' המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל

החלטה

בקשת התובע למתן הוראות למומחה".

1. ביום 27.3.12 מיניתי, בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם ביהמ"ש, רואה חשבון ממשרד רו"ח ברייטמן אלמגור ושות' (בהמשך הוצב למשימה רו"ח צבי פרידמן, להלן – המומחה) על מנת לבדוק את ההיבט החשבונאי של תביעת ההשבה של התובע בכל הנוגע לשני פרמטרים: האחד – טענת תשלומי יתר ברכיב דמי בריאות בהקשר של פגיעה בעבודה, והשני – טענת תשלומי יתר ברכיב דמי ביטוח לאומי, אף זאת בהקשר של פגיעה בעבודה. בהחלטה ניתנו הוראות מפורטות באשר למתחם הבדיקה: אם ביחס לתקופות, תתי תקופות, חלק מעביד, חלק עובד, הפרדה לקרן והפרשי הצמדה וכו'. עוד קבעתי כי באי-כוח הצדדים ימציאו למומחה את כל המסמכים הדרושים, וכי המומחה יהיה רשאי לדרוש מהצדדים להמציא לו מסמכים נוספים.

2. ביום 22.8.13, כשנה וחצי לאחר המינוי, הגישו לי באות כוח התובע "בקשה למתן הוראות למומחה" ממנה למדתי כי טרם החלה מלאכת החישוב וכי עדיין ניטשים דיונים בין המומחה לבעלי הדין על "נוסחה מוסכמת" לאור מחלוקות בין באי-כוח שני הצדדים בדבר עקרונות החישוב הראויים.

בבקשה נושא ההחלטה עותר התובע ליתן למומחה שתי הוראות לצורך ביצוע החישוב:

האחת – על המומחה לבצע את החישוב המתייחס לכל עובדי מד"א לפי "החישובים המדגמיים שהגישה מד"א... בעניינם של 20 מעובדי מד"א"; השניה – לעניין חישוב ההחזרים לתקופה מיום 1.1.90 ועד ליום 31.12.02 יערוך המומחה את החישובים לפי "בסיס השכר ששימש את המל"ל לחישוב דמי הפגיעה ישמש גם את המומחה כבסיס השכר לחישוב הפטור מתשלום ביטוח לאומי", וזאת נוכח הסכמה מפורשת של המשיב.

ב"תשובת המבקש לתגובת המשיב" הוסיף התובע עתירה נוספת ולפיה "יועבר המשך החישוב לחברת חילן", בהנמקה לפיה לאנשי חילן יהיה "קל יותר" לבצע את החישובים, וכך יחסכו כספים גם לתובע וגם למדינה.

3. המשיב מתנגד מכל וכל לבקשה, לעמדתו אופציית עריכת חוות הדעת לפי החישובים המדגמיים אכן עלתה כהצעה במהלך הדיונים עם המומחה אולם נפסלה על ידו ואינה עומדת עוד על הפרק, מה גם שמדובר בחישובים מורכבים שהמשיב איננו יודע אם הם נכונים והמומחה כבר הביע דעתו כי אלו אינם נחוצים לו. באשר לעתירה לעניין בסיס השכר נטען כי אומנם בשעתו הסכים המל"ל, לפנים משורת הדין, כי דו"ח תשלומי דמי הפגיעה של המל"ל לתקופה 1997 – עד 31.12.02 ישמש בסיס לחישוב שכר עובדי מד"א לתקופה זו, אולם הסכמה זו היתה חלק ממכלול שלם ומשזה טורפד ע"י באות-כוח התובע, ההסכמה "התבטלה ולא היתה עוד תקפה". מה גם שהמומחה הביע דעתו, במסמך שערך ביום 19.6.12 מהי הגישה הנכונה לבצע את החישוב, והיא אינה זו המתבקשת בהוראה השנייה.

עוד טוען המשיב כי בהתאם להסכם העבודה שנערך בין הצדדים רק המומחה רשאי להפנות שאלות לביהמ"ש וכי הגשת הבקשה ע"י התובע הינה אך המשך לניסיונות חוזרים ונשנים של התובע "לחבל בעבודת המומחה וצוותו ולסכל תהליך חשוב זה". יצויין כי גם המשיב לא הסתפק בתגובה לגופה של בקשה, ובמסגרת תגובתו העלה עתירה מטעמו לפיה יכריע ביהמ"ש בשאלת ההתיישנות "כבר עתה" שכן אם טענתו בסוגיה זו תתקבל, אזי תתייתר סוגיית איתור הנתונים בכל הנוגע לעובדי מד"א שנפגעו בתקופה שעד 1.12.02.

4. מהנספחים שהגישו שני הצדדים במסגרת הבקשה שבכותרת, ואשר השתרעו על פני מאות עמודים, הוברר לי לצערי עד כמה מתמהמהת מלאכת הכנת חוות הדעת, ועד כמה מקשים בעלי הדין על מלאכתו של המומחה. למדתי לדעת כי במסגרת ניסיונו של המומחה להגיע לנוסחת חישוב שתהא מקובלת על שני הצדדים, התקיימו לפחות שש ישיבות (16.4.12, 25.6.12, 20.8.12, 12.2.13, 22.4.13, 13.6.13) בנוכחות רבת משתתפים, שהפרוטוקולים המתעדים אותן מחזיקים כבר יותר מ-200 עמודים, במהלכן אף "תוחקר" המומחה, והועלו נגדו טענות (ככל הנראה חסרות ביסוס) בדבר היכרות מוקדמת בינו לבין באי-כוח המל"ל, ובדבר היותו מוטה כלפי המל"ל, שלא לדבר על התכתובת העניפה והטרחנית אותה מרעיפים ב"כ הצדדים על המומחה חדשות לבקרים.

התנהלות זו חייבת להיפסק.

5. כאן המקום להבהיר באופן שאיננו משתמעת לשתי פנים כי טוב אומנם עשה המומחה עת נפגש עם בעלי הדין על מנת לשמוע את דעתם בשאלה כזו או אחרת, אף טוב עשה עת ניסה להגיע עמם להבנות בדבר נוסחאות מוסכמות באשר לאופן עריכת חוות הדעת, אלא שמכאן ועד לקיום "דיונים" במספר ישיבות כה רב שתיעודן משתרע על פני מאות עמודים – המרחק גדול. המומחה הינו פקיד ביהמ"ש וזרועו הארוכה, למעשה יד ימינו המסייעת להכרעה השיפוטית בסוגיה מקצועית. אין המומחה צריך לרצות את מי מהצדדים, ואין הוא חייב להביא אותם להסכמה בכל פריט ופריט. המומחה יפעיל את טוב שכלו, את כשרונו, את הידע ואת נסיונו המקצועי, ויערוך את חוות הדעת בהתאם לפרמטרים הנכונים לדעתו, ויקבע לפי הבנתו מהם הרכיבים והבסיסים הנכונים לפיהם יש לערוך כל חישוב וחישוב. באם קיימת מחלוקת באשר לבסיס השכר או לנתון כזה או אחר, כמו גם לדרך חישוב פלונית או אלמונית – המומחה הוא שיכריע מהי הדרך הנכונה לנקוט בה, שהרי זוהי מומחיותו ולשם כך מונה.

כמובן שאם המומחה נתקל בשאלה משפטית שאינו יודע את התשובה לה (וידיעה אין פרושה בהכרח תאימות מלאה עם שני בעלי הדין) ובאם ההכרעה בשאלה זו הכרחית לצורך עריכת החישוב, רשאי הוא להפנות מטעמו שאלה מתאימה לביהמ"ש.

6. וחזרה לבקשה:

א. החישובים המדגמיים: אין בדעתי ליתן למומחה הוראה מקצועית כזו או אחרת כיצד לערוך את חוות דעתו שהרי לצורך כך, ובהינתן שמדובר בנושא מקצועי, מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש. למעלה מן הצורך יאמר כי ככל שהבינותי, הצעת החישובים המדגמיים אכן עלתה על הפרק בשלב מסויים של הישיבות שנערכו אצל המומחה אולם נפסלה על ידו בהודעתו מיום 14.7.13 ובהנמקה המפורטת בסעיף 4 להודעה זו. אציין כי מדובר בחישובים המחזיקים עשרות עמודים, והכוללים מאות פריטי חישוב, שבית המשפט אינו יודע ואינו יכול לדעת אם הם נכונים אם לאו. כמובן שאם המומחה סבור שהחישובים המדגמיים שערכו ב"כ התובע יכולים לסייע לו בעבודתו – רשאי הוא לעיין בהם ולהפיק מהם, אם בכלל, מידע כלשהו הנחוץ לצורך עריכת חות הדעת.

ב. בסיס השכר: אף ברכיב זה יערוך המומחה את התחשיב לפי הבנתו, מומחיותו וניסיונו המקצועי. די בכך שהמומחה איפשר לבעלי הדין להביע את עמדתם באשר לדרך הנכונה לחישוב בסיס השכר, ועתה נדרש הוא לאחוז במושכות, ולהטיל את מלוא כובד משקלו כמומחה ולקבוע מהי הדרך הנכונה, לפי עמדתו שלו, לביצוע החישוב לעיל בפרט, וחוות הדעת בכלל. כמובן שהמומחה רשאי ליתן דעתו לתשובות כאלו ואחרות שניתנו לו בסוגיה זו ע"י הנציגים המקצועיים של התובע ושל הנתבע במהלך הישיבות בפניו, לרבות עמדתו של מר מזרחי, נציג המל"ל, אותה הביע בישיבה שהתקיימה ביום 13.6.13 באשר לדרך בה נוהג המל"ל לבצע בפועל את החישוב.

ג. העתירה להעביר את ביצוע החישובים לחילן – עתירה זו נוגדת את המוסכם ודינה להידחות.

התוצאה

הבקשה למתן הוראות למומחה – נדחית.

התובע ישלם לנתבע הוצאות הבקשה בסך 15,000 ₪.