מגל ואח' נ' מחג'נה ואח'

פסק דין

1.ענייננו בתביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעים כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בתאריך 12/03/10.

התובע מס' 2 נהג ברכב שבבעלות אביו, התובע מס' 1, בכביש בינעירוני וטען בתביעתו, כי הנתבעת 1 התנגשה ברכבו מאחור עת שנהגה ברכבה.

התובע תיאר בתביעתו כי בעת שעמד במסלול השמאלי על מנת לבצע פניית פרסה אירעה ההתנגשות כאמור.

2.הנתבעת 1 טענה בהגנתה כי בעת שנהגה ברכבה בנתיב הימני הבחינה ברכב התובע כשהוא מנסה להשתלב בתנועה מהשוליים הימניים של הכביש כיוון נסיעתה. הנתבעת 1 עברה לנתיב השמאלי על מנת לאפשר לרכב התובע להשתלב בתנועה, אלא שרכב התובע המשיך לנתיב השמאלי והחל בביצוע פניית פרסה חדה, תוך שהוא חוסם את נתיב נסיעתה. עקב כך אירעה ההתנגשות.

3.התובע מס' 2 והנתבעת 1 העידו בפניי ולאחר ששמעתי עדותם ועיינתי בתמונות הנזק, הגעתי לכלל מסקנה, כי האחריות המכרעת לאירוע התאונה נופלת על התובע 2.

התובע 2 אישר בעדותו כי הוא אכן היה בעצירה בשולי הכביש הימניים, כי הוא לא הכיר את המקום בו הוא נהג וכי תוך כדי השתלבותו בתנועה לפני הצומת, עבר לנתיב השמאלי ואף התלבט אם לבצע פניית פרסה.

ייאמר כי טענתו של התובע כי הוא התלבט אם לבצע פניית פרסה עומדת בסתירה לגרסתו בכתב התביעה שם הוא ציין, כי הוא אכן התכוון לבצע פניית פרסה מהנתיב השמאלי.

4.הנתבעת 1 חזרה בעדותה בפניי על גרסתה כאמור לעיל וציינה, כי בהתקרבה לצומת נסעה בנתיב הימני הממשיך ישר והבחינה בתובע שעצר את רכבו בשולי הכביש הימניים וכן הבחינה בתובע המנסה להשתלב בתנועה, ואז סטתה לנתיב השמאלי כדי לאפשר לו השתלבות בתנועה, אלא שהתובע המשיך בנסיעה תוך שהוא חוסם את נתיב נסיעתה השמאלי ומנסה לבצע פניית פרסה.

5.על פי תמונות הצומת בו אירעה התאונה ניתן אכן להבחין בסימונים על הכביש לפיהם אסור היה לבצע פניית פרסה מהנתיב השמאלי שבו ניסה התובע לבצע פניית פרסה. יתרה מזו, כלל הוא כי על המבצע פניית פרסה לעשות זאת בבטחה, אף ללא קשר אם קיים איסור לבצע פניית פרסה או שמא מותר היה לבצע פניית פרסה באותו צומת.

מעברו החפוז של התובע משולי הכביש אל הנתיב הפונה ימינה ומשם לנתיב הימני וממנו לנתיב השמאלי, תוך חסימת דרכה של הנתבעת 1, יצר את הסיכון אשר הוביל לבסוף להתנגשות המתוארת.

חיזוק לגרסתה של הנתבעת 1 מצאתי בתמונות הנזק שהוצגו לרכבים של שני הצדדים (נ/3, נ/4 ו-ת/1).

בתמונות הנזק של רכב הנתבעת 1 (נ/3 ו-נ/4), ניתן לראות, כי מוקד הפגיעה הינו בחזית הקדמית-שמאלית, ואילו עפ"י תמונות הנזק של רכב התובע (ת/1), ניתן לראות, כי מוקד הנזק בפינה האחורית-שמאלית של הרכב. מוקדי הנזק כאמור מחזקים את גרסת הנתבעת לנסיבות התאונה וכן את גרסתה כי התובע ניסה לעשות פניית פרסה תוך שהוא חוסם את דרכה.

6.נוכח כל האמור לעיל, הנני קובע כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותו המכרעת של התובע דווקא, ולא כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת 1. על כן, כי דין התביעה להידחות.

התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים בסך כולל של 400 ₪ (200 ₪ לכל אחד משני הנתבעים), ואשר ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"ב, 09 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: