מגידשיאב נ' שמאייב ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה זו בגין נזקים שנגרמו לרכבו כאשר נהגה ברכב הגב' קורמן מרים.

לפי גירסת התביעה התאונה קרתה כאשר גב' קורמן נהגה את רכבה מכיוון קופת חולים ג' לכיוון הביג ובהגיעה לצומת היציאה מבית נועם נפגעה על ידי רכב הנתבע שיצא מכיוון בית נועם ופנה שמאלה לכיוון הביג. הנתבע טוען, כי הוא אכן פנה שמאלה מכיוון בית נועם לכיוון הביג כאשר נהג ברכב 4x4 הוא אכן ראה את רכב התובע נהוג על ידי גב' קורמן, נוסע מימין לשמאל בכיוון נסיעתו אך לטענתו הוא לא פגע בו כלל ולא גרם לו נזק.

כמו כן, העיד מטעמו מר נביל טארק אשר נסע איתו ברכב במועד הארוע. הוא העיד כי בעת שיצאו מפארק נועם ורצו לפנות שמאלה, התחילו להכנס לצומת ובטרם הגיעו לאמצע הצומת עצרו את הרכב. הוא לא ידע לומר מהיכן הגיע רכב הנפגע של התובע.

לטענתו, הנתבע אמר לו שהוא לא פגע בה ברכב.

לאחר שבחנתי את העדויות והראיות שהוצגו בפני, אני מעדיפה את גירסת התובע.

הגב' קורמן הינה בתו של התובע שהינו בעל הרכב. לטענתה, נפגעה בדלת על ידי ברזל המותקן בקדמת רכב התובע ועקב הנזק, היא לא הצליחה לפתוח את הדלת לאחר שעצרה בצד.

הנתבע עצמו עזר לה לצאת מהרכב. התובע טוען, כי לא פגע בה כלל וכי הוא עצר עקב כך שרכב אחר אשר פנה פניית פרסה הפריע לו בנסיעה ועל כן, נאלץ להמתין עד שהרכב סיים את פניית הפרסה.

מעיון בכתב ההגנה עולה, כי הנתבע מכחיש את עצם קרות התאונה בצורה סתמית אך לא מפרט מה היה ומה בעצם קרה במועד הארוע. גירסתו לפיה רכב אחר פנה פניית פרסה היא גירסה מאוחרת אשר הועלתה אך ורק בבית המשפט לצורך הדיון בלבד.

בסיכומיו טוען הנתבע בעמ' 7 שורות 18 והלאה לפרוטוקול כלדלהן:

"אני לא נסעתי, אני הייתי בתוך הנתיב בעמידה מוחלטת, היא התקרבה אלי כמעט בנתיב שלה, הזכות היתה שלה אבל הייתי בתוך הצומת עוד לפני שהיא הגיעה לצומת, בא רכב משמאלי ועשה פרסה ואני איפשרתי לו לעשות את הפרסה. יש שם שני נתיבים. הייתי בנתיב הימני שנתתי לו לעשות פרסה ואז אני רציתי לצאת היא פשוט עצרה את האוטו והחלפנו פרטים וכו'".

בעיקרון, מודה הנתבע כי הוא נכנס לנתיב נסיעתה של גב' קורמן ומודה כי זכות הקדימה היתה שלה.

לגבי פניית הפרסה של רכב שהגיע מביג, הרי שאם אכן כך היה הגב' קורמן היתה אמורה לפגוע בו כאשר נסעה ישר לכיוון ביג ולא כך היה. נראה לי כי עקב העובדה שהנתבע נסע ברכב כבד יחסית בעל מגן קידמי מברזל גדול ורחב, הוא כלל לא הרגיש כי פגע ברכבה של גב' קורמן.

העד שהעיד מטעם הנתבע, טען, כי עדיין לא הגיעו למרכז הצומת ואילו הנתבע עצמו טוען כי כבר היה בתוך הנתיב של גב' קורמן. כמו כן, העיד העד בעמ' 6 לפרוטוקול שורות 16-17 :

"היא המשיכה לנסוע, אנחנו עצרנו ברמזור, פתאום ראינו אותה עוצרת בצד, היא עצרה ובדקה את הרכב שלה, אהרון אמר לי שהוא לא פגע לה ברכ."

אם אכן לא היתה כל פגיעה ברכב של הגב' קורמן, הנתבע לא היה אמור לומר זאת לעד אלא העד היה אמור לדעת זאת בעצמו..

אשר על כן, אני מקבלת את גירסת התובע כפי שבאה לידי ביטוי בעדותה של הגב' קורמן.

הנתבע ישלם לתובע את סכום התביעה בסך 978 ₪ תוך 30 יום מהיום. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מעבר לשלושים יום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.