מגידיש נחום נ' עיריית קרית גת

פסק דין

תביעה לתשלום 108,058 ₪, בגין חוב שהתובע טוען כי עיריית קריית גת (היא הנתבעת, להלן: "העירייה") חבה לו בקשר עם מכרז לפינוי פסולת שבוצע על ידו בסכום של 78,058 ₪ בצירוף 30,000 ₪ נזקים שנגרמו לתובע לטענתו עקב שיקים שנתן למטמנה איתה עבד וחזרו, דבר שגרם למטמנה זו להפסיק לעבוד איתו ומאלץ אותו לעבוד עם מטמנה רחוקה יותר.

רקע:

בסוף שנת 2007 פרסמה העירייה בקשה למתן הצעות מחיר לפינוי פסולת ברחבי העיר קריית גת. ביום 2.9.07 החליטה ועדת קניות של העירייה למסור את ביצוע עבודת פינוי הפסולת לידיו של התובע ולידיו של אדם נוסף – מר משה גוואטה (להלן: "מר גואטה"). בהתאם להצעת המחיר, נקבע תשלום של 65.83 ₪ לפינוי כל טון פסולת עד תקרה של 2,000 טון.

ביום 4.9.07 הוציאה העירייה "הזמנת עבודה" על סך 0130,00 ₪ כשבכותרת ההזמנה נכתב שמו של מר גואטה בלבד ולא שמו של התובע, שהוסף להזמנה בכתב יד עם חותמת העירייה וחתימה. לטענת התובע, ביצע את העבודה והעביר לעירייה מדי חודש חשבונית ששיקפה את העבודה שבוצעה על ידו באותו חודש.

ביום 4.12.07 הוציאה העירייה "הזמנת עבודה" נוספת באותו סכום של ההזמנה הראשונה, כשלטענת התובע הוא נהג באותו אופן והעביר לעירייה מדי חודש חשבונית לגבי העבודה שבוצעה באותו חודש.

שתי החשבוניות הראשונות שהוציא התובע, שולמו ישירות לתובע במלואן, כשמר גוואטה אישר לעירייה לבצע את העברת הכספים לתובע. שלוש חשבוניות נוספות אשר סכומן מסתכם ב - 186,058 ₪ לא שולמו לתובע. לאחר דין ודברים עם העירייה, שילמה העירייה סכום של 107,000.91₪ בכפוף להוצאת חשבונית זיכוי על יתרת החוב בגובה 79,058 ₪ .

טענות הצדדים:

התובע לטענתו, הציע הצעת מחיר לבדו ללא קשר למר גוואטה, כשהעירייה למעשה כפתה עליו לעבוד עם מר גוואטה. לטענת התובע, כשהעירייה לא שילמה לו במועד בגין שלוש החשבוניות האחרונות שהוציא לה, הוא נקלע למצוקה כספית מול מטמנת הפסולת איתה עבד (להלן: "המטמנה"). לטענתו, בנסיבות אלה ועל מנת לשלם למטמנה, נאלץ להסכים להסדר שהציעה לו העירייה, היינו קבלת סכום חלקי של החוב והוצאת "חשבונית זיכוי" על יתרתו.

עוד טוען התובע, כי כשראה בעת ביצוע העבודות לפי ההזמנה השנייה, כי גובה החשבוניות מתקרב לגובה ההזמנה (130,000 ₪), פנה למנהל מחלקת הפיקוח בעירייה מר יוסי נעים והתריע בפניו על כך. לטענתו, אמר לו מר נעים כי הוא יכול להמשיך לעבוד והזמנה שלישית תצא אליו בקרוב ועל כן כך הוא הסתמך כשהמשיך לפנות פסולת מעבר להיקף ההזמנות שהוצאו לו.

העירייה מצידה טענה, כי התובע הגיש הצעתו עם ההצעה של מר גוואטה. העירייה טענה עוד, כי התובע הגיש חשבונות מנופחים שלא ביטאו את כמויות הפסולת שפינה בפועל. העירייה טענה, כי שילמה את שתי החשבוניות הראשונות למרות שחרגו מהיקף ההזמנה הראשונה, משום שבמועד בו בוצע התשלום, כבר יצאה ההזמנה השנייה שהגדילה את היקף העבודות המוזמנות. עוד טענה העירייה ששילמה ישירות לתובע, רק לאחר שקיבלה הסכמתו של מר גוואטה לכך.

העירייה הוסיפה וטענה בכתב ההגנה, אם כי לא חזרה על כך בתצהירים שהגישה, כי תשלום בגין העבודות על פי ההזמנה השנייה בוצע ישירות למר גוואטה, בהעדר אישור שלו לשלם לתובע. לטענת העירייה הודיעה לתובע ולמר גוואטה על הסתייגויותיה מהחשבונות שהגיש לה התובע ודרשה תיקונם ובסופו של יום לאחר דין ודברים הוסכם על תיקונם באמצעות הנפקת חשבונית זיכוי ותשלום לפנים משורת הדין בגובה של 107,000 ₪.

עוד טענה העירייה, כי התובע הסכים להסדר האמור ומעולם לא טען בפני העירייה כי אינו מסכים לו ואילו ידעה העירייה כי התובע לא מסכים לו, לא הייתה משלמת על פיו.

גדר המחלוקת בין הצדדים:

הצדדים מסכימים כי מחלוקת שטעונה הכרעה, היא מה היקף ההתקשרות בין הצדדים בו מחויבת העירייה, כשהתובע טוען להרחבת היקף ההתקשרות מכוח דבריו של מר נעים, שהתובע טוען כי נאמרו לו. העירייה סבורה כי יש להכריע גם בשאלה אם התובע עמד בתנאי ההתקשרות המזכים אותו בתשלום והתובע סבור כי המחלוקת העיקרית שעל הפרק היא אם הוא פינה את מלוא האשפה שטען שפינה והגיש חשבוניות בגין פינויה, אם לאו. התובע העלה גם טענת כפיה, בגינה לכאורה הסכים להסדר שהציעה לו העירייה. בטרם אדון במחלוקות בין הצדדים, אתייחס לטענת העירייה שעניינה הרחבת חזית או שינויה.

הרחבת חזית:

הנתבעת טענה בראשית ישיבת ההוכחות וחזרה על כך בסיכומיה, כי סעיפים מסוימים בתצהירו של התובע, הינם בגדר הרחבת חזית ועל כן יש למחוק אותם מן התצהיר. אינני מקבלת את הטענה, למעט לעניין סעיף 10 סיפא כפי שאפרט להלן. בהקשר זה, יש לשים לב, כי כתב תביעה לא צריך להכיל את כל העובדות הרלוונטיות, אלא צריך לכלול את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה" וכן "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי העניין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן". (תקנות 9 ו – 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984).

האמור בסעיף 4 ובסעיף 7 סיפא לתצהירו של התובע, לעניין מר גוואטה, קשור לטענה של התובע כי הוא הגיש את הצעת המחיר שלו לבד והעירייה כפתה עליו את השותפות עם מר גוואטה ובכך אין משום הרחבת חזית, שכן טענה זו נטענה על ידי התובע בכתב התביעה. האמור בסעיף 19 סיפא לתצהיר התובע, נובע מטענת התובע שנטענה בכתב התביעה, כי ביצע פינוי פסולת בהיקפים המפורטים בחשבוניות שהוציא וגם בכך אין משום הרחבת חזית.

האמור בסעיף 10 סיפא, ככל שהתובע מבקש לטעון על פיו (והדברים ממילא לא נאמרו על ידו בסיכומיו), כי יכול היה להניח כי תוצא לו הזמנה שלישית ועל כן, כשם שהחל לעבוד עוד בטרם הוצאה ההזמנה הראשונה, כך המשיך לעבוד בטרם הוצאה ההזמנה השלישית - מהווה הרחבת חזית, שכן טענה כזו לא נטענה על ידו בכתב התביעה. על כן, עצם אזכור עובדה זו, אינו נראה משמעותי, למעט כדי לטעון את הטענה האמורה. אציין כי טענה זו לא נטענה על ידי התובע בשום מקום אך מכל מקום לא ניתן לטעון אותה משלא נטענה בכתב התביעה.

היקף ההתקשרות בין הצדדים: