מגידיש נ' הפניקס

החלטה

לפני בקשה לפסילת חוות דעתה של ד"ר גלומוב, מומחית בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

בהמשך להחלטתי מיום 4.12.13 השיבה המומחית, ד"ר גולומב, לבית המשפט כי חשיפתה לשיעור נכותו של התובע במל"ל לא השפיעה על התרשמותה הקלינית בחוות הדעת מטעמה או על המלצתה. המומחית הוסיפה כי היא אינה כבולה לקביעת הנכות במל"ל וכי חוות דעתה התבססה אך על מכלול חומר הרקע שעמד לפניה לרבות הבדיקות הרפואיות וממצאי הבדיקה שערכה המומחית עצמה לתובע.

בתגובה, חזרה הנתבעת על טעמי התנגדותה ועמדה על פסילת חוות הדעת של המומחית מחמת חשיפתה למידע מוטעה ואסור בהמצאה. הנתבעת טענה כי הותרת המינוי על כנו עלולה לגרום לה נזק בלתי הפיך ובלתי הוגן והפנתה לפסיקה רלוונטית על אודות פסילת מומחים שנחשפו למסמכים אסורים בהמצאה כדוגמה למדיניות משפטית ראויה.

התובע אף הוא חזר על טעמי התנגדותו לבקשה, כפי שנסקרו בתמצית בהחלטתי מיום 4.12.13.

לאחר שעיינתי עיון יסודי בטענות הצדדים, בחוות הדעת, ובהתייחסות המומחית, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

ככלל, בתי המשפט לא ינקטו בסעד הקיצוני ומרחיק הלכת של פסילת מומחה רפואי אלא בנסיבות חריגות ויוצאות דופן דוגמת חשש ממשי ומהותי לניגוד עניינים, פעולה בחוסר תום לב, חריגה בוטה מתחומי כתב המינוי שניתן למומחה, חשיפה לחוות דעת רפואיות אשר פגמה בעצמאות שיקול הדעת של המומחה וכיו"ב (ראו א' ריבלין, תאונת הדרכים בעמ' 690 ואילך (מהדורה רביעית, תשע"ב-2012)) .

בענייננו אין המדובר במומחית אשר נחשפה למסמך אסור בהמצאה אלא בחילופי דברים המקובלים במסגרת הדינמיקה הנוהגת בין מטופל לבין גורם מקצועי המחווה דעה בעניינו. יוער עוד כי אף לו היה מדובר בחשיפתה של המומחית למסמך רשמי אסור בהמצאה, מה שכאמור איננו המקרה, עדיין לא היה בכך על מנת להביא בהכרח לפסילתה (ראו ברע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביוח בע"מ נ' ציון , תקדין על' 91(3) (תשנ"א- תשנ"ב- 1991)).

כאמור, ד"ר גולומב שללה בתשובתה כל השפעה של שיעור הנכות במל"ל על התרשמותה הקלינית וממצאי חוות דעתה, ולבית המשפט אין כל סיבה להטיל דופי בכך. בנסיבות אלה סבורני כי החשש להשפעה פסולה על המומחית פוחת באופן ניכר וממילא חזקה עליה כאשת מקצוע וכמומחית בתחומה, כי תדע להבחין בין עיקר לתפל ותשכיל להסתמך אך על המידע הרלוונטי והאובייקטיבי, כפי שהצהירה שעשתה (ראו לעניין זה גם ב: רע"א 6808/11 פלוני נ' פלוני (14.5.12)).

סיכומם של דברים לא השתכנעתי כי חשיפת המומחית לשיעור נכותו של התובע במל"ל פגמה בחוות דעתה או גרמה לעיוות דין למי מן הצדדים ועל כן אין סיבה לפסול את המומחית או את חוות דעתה.

באמור אין על מנת לגרוע מזכותם השמורה של הצדדים לחקור את המומחית על חוות דעתה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ד, 17 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: