מגיד נ' גולדבליט

פסק דין

1.פתח דבר

א.לפני "הודעה על בקשה בדרך המרצה לביטול פסק בורר, על דרך של תיקון טעויות בחישוב (לפי סעיף 22(א) (1) ו- 22(ד) לחוק הבוררות)".

ב.על אף לשונה האמור של הכותרת, עתר המבקש, עו"ד מגיד, בין היתר, לאשר את פסק הבוררות שניתן על ידי הבורר עו"ד יעקב גילת ביום 31.1.12, בכפוף לתיקון שתי "טעויות בחישוב" שנפלו בו, לטענתו, כמפורט בגוף הבקשה (ראו את האמור במבוא לבקשה ואת האמור בסעיף 11 לבקשה).

ג.לאור מהות הטענות המופיעות בבקשה, המתייחסות למעשה לשתי טעויות בחלק החישובי של הפסק (בעניין המע"מ משכירות דיירי המשנה ובעניין הארנונה) לא אאריך בתיאור הרקע העובדתי ובתיאור הקביעות שבפסק הבורר, ואסקור את הדברים בתמצית ככל שהם נוגעים לשני עניינים אלה בלבד.

2.העובדות הצריכות לעניין

א.עורכי הדין אפרים מגיד ואבי גולדבליט, יחד ולחוד, בשמם ובשם תאגיד בשליטתם, חתמו ביום 30.1.03 על הסכם שכירות שעל פיו שכרו משרד מחברה פלונית. חתימת ההסכם באה בעקבות יוזמה משותפת של הצדדים לשכור משרד עורכי-דין בשכירות משותפת, ובנוסף להעמיד את המשרד ואת שירותיו גם לשכירות משנה של עורכי דין נוספים שישכרו חדרים במקום וישתמשו בשירותי המשרד.

ב.מסתבר כי מלבד הסכם השכירות הנ"ל אין כל מסמך שיתוף מוגדר וברור הקובע את חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים להליך שלפני וכל ההסכמות וההבנות ביניהם נעשו, ככל הנראה, בעל פה.

ג.לצורך מימון הוצאות המשרד (שכירות, ארנונה, חשמל ומים, וכן השקעות חלקיות בשיפוץ המושכר) נפתח על ידי הצדדים חשבון בנק משותף (להלן – "החשבון המשותף").

ד.מתחילת דרכם המשותפת נוצרו בין הצדדים "חיכוכים" וחילוקי דעות בעניינים שונים, כגון תפקוד המזכירות במשרד ושכרן, פעולות בחשבון המשותף, התנהלות מול שוכרי המשנה ועוד עניינים הנוגעים לניהול המשרד וענייניו.

חיכוכים אלה הובילו "למצב בלתי נסבל של יחסים פנימיים. מצב דברים זה הלך והחמיר – כאשר מערכת היחסים בין הצדדים בינם ובין עצמם הלכה והתדרדרה – עד כדי יצירת "שבר גדול" שהביא לבוררות זו".

ה.ביום 5.6.06 נחתם בין הצדדים (מגיד וגולדבליט) מסמך הממנה את עו"ד יעקב גילת כמגשר בין הצדדים שתפקידו לפעול לנסות וליישב את הסכסוכים שנתגלעו ביניהם באמצעות גישור. עוד נקבע כי אם הליך הגישור לא יעלה יפה יהיה המגשר לבורר במסגרת בוררות מחייבת. נקבע כי הבורר לא יהיה קשור לדיני הראיות ולכללי הפרוצדורה, אך יהיה חייב לנמק את פסק דינו. מסתבר שמאמצי הגישור לא צלחו. בישיבה מקדמית ראשונה של הבוררות, ביום 21.11.06, הסכימו הצדדים כי המסמך האמור מיום 5.6.06 יהווה שטר בוררין ביניהם.

ו.לאחר בוררות ארוכה, שהחלה בשנת 2006, שבמסגרתה הוגשו כתבי טענות, נשמעו עדים רבים והוגשו מסמכים וסיכומים, ניתן פסק הבורר ביום 31.1.12.

3.תמצית הקביעות בפסק הבורר

א.הבורר קבע שכל ההוצאות המשותפות הנובעות מחוזה השכירות (כגון תשלומי ארנונה, חשמל ומים) יחולו על שני הצדדים בחלקים שווים ביניהם לאורך כל תקופת השכירות.

ב.באשר ליתר ההוצאות המשרדיות המשותפות, שלא על פי הסכם השכירות, קבע הבורר כי חלוקת ההוצאות ב"תקופה השנייה" (דהיינו מיום 1.10.05 ועד לעזיבת עו"ד מגיד את המשרד המשותף ביום 24.3.07) תהיה כך ש- 70% מן ההוצאות יחולו על מגיד ו- 30% יחולו על עו"ד גולדבליט, וזאת על בסיס היחס בין החדרים הבלעדיים וכוח האדם שהחזיק כל אחד מן הצדדים במשרד המשותף.

ג.באשר לחלקם של הצדדים בהכנסות משכירות המשנה, קבע הבורר כי מערכת יחסי השיתוף שבין הצדדים לעניין חוזה השכירות היתה שווה ומשותפת ביניהם כאשר הנחת היסוד היתה שגם התקבולים משוכרי המשנה יזקפו לזכות שני הצדדים שווה בשווה. תקבולים אלה, כך נקבע, שמשו לכיסוי חלק מההוצאות המשותפות במשרד.

ד.באשר לחיובי הארנונה, קבע הבורר כי שני הצדדים ישאו שווה בשווה בכל חיוב ארנונה שיוטל על המושכר ואשר יסודו בחוב ארנונה בגין תקופה מאוחרת לאפריל 2007 ובגין כל תוספת שהוספה על החיובים השוטפים לרבות הצמדות, ריביות או קנסות פיגורים.

ה.בהמשך פנה הבורר לערוך את החישובים הכספיים בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הבוררות ובמסגרת זו התייחס גם לצורך במינוי מומחה.

הבורר קבע שלאור התמשכות הליכי הבוררות ועל פי הסמכויות שניתנו לו בהסכם בין הצדדים ובהתאם להוראות הדין, הרי שבנסיבות אלה יהיה זה נכון וצודק להסתמך על תצהיר רואת החשבון של המשרד, הגב' אריאלה סביון (התצהיר צורף כנספח 1 לבקשה), ואין צורך במינוי מומחה נוסף.