מגזימוף נ' בן אברהם

בא-כוח התובע: עו"ד אברהם המר, עו"ד שמעון שחר

בא-כוח הנתבע: עו"ד חייא גרינבוים

החלטה

התובענה תימחק מחמת חוסר מעש, בהתאם לסמכות בית המשפט להורות כאמור לפי תקנה 156(ג) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד. זאת מן הטעמים שעליהם אעמוד עתה בקצרה.

הליך זה נפתח כהתנגדות לביצוע שטר עוד בתחילת שנת 2007, אשר הוסב לתובענה בסדר דין מהיר, שבמסגרתה נתבע סכום של 12,518 ₪. כתב התביעה הוגש ביום 12.3.2007.

בישיבה מקדמית שנייה בתיק זה שהתקיימה ביום 26.3.2008 (בפני כבוד השופט מוריס בן-עטר), הגיעו הצדדים להסכמות שונות והודיעו על להסדר דיוני ארוך ומפורט, אשר קיבל תוקף של החלטה. עיקרו של ההסדר הדיוני היה, שבשל מחלוקות בשאלה אם על הנתבע לשלם את החובות שפורטו במסמך שהוגש לבית המשפט (מ/1), שעניינו חשבונות חשמל, ביקשו הצדדים להשלים בירורים שונים בנושא. לפיכך הודיעו כי ינסו להגיע להסכמה בעניין השאלות השנויות במחלוקת וכי אם לא יסכימו בעניין זה, תוגש על-ידם הודעה תוך 30 יום ממועד הדיון. במקרה כאמור, יגיש התובע את טיעוניו בכתב תוך חמישה-עשר יום, ואילו הנתבע יגיש את טיעוניו כעבור חמישה-עשר יום נוספים, ובית המשפט יפסוק על דרך הפשרה בהתאם לסמכותו לפסוק כך לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

הצדדים לא הגישו דבר לבית המשפט ולא הודיעו דבר, לא כעבור שלושים יום ואף לא כעבור חצי שנה. לפיכך ביום 14.9.2008 ניתנה החלטת בית המשפט (כבוד השופט בן-עטר), שבה התבקשו הצדדים להבהיר תוך עשרים יום, מדוע טרם פעלו על-פי ההחלטה מיום 26.3.2008.

גם החלטה זו לא הובילה את הצדדים לפעול בהתאם להחלטה מיום 26.3.2009, שכאמור, נתנה תוקף להסכמותיהם. לפיכך ביום 19.2.2010 – כעבור כמעט שנתיים מאז ההסכמה הדיונית וכמעט שנה וחצי מאז ההחלטה הנוספת – ניתנה עוד החלטה (על-ידי כבוד השופט בן-עטר), שבה התבקש התובע לנמק תוך שלושים יום, מדוע לא תימחק התובענה מחמת חוסר מעש.

התובע לא נימק כנדרש, אלא ביום 22.3.2010 הגיש "הודעה לבית המשפט", שבה התבקש בית המשפט "לחדש ההחלטה" מיום 26.3.2008. בנימוקי הבקשה ציין, שבהסדר הדיוני נקבע שעליו, התובע, להעביר חשבונות חשמל שיתווספו לסכום המוסכם, וכך אכן עשה, אך לא נאמר מתי עשה כן. עוד ציין כי "בימים אלה מתקיימים מגעים" בין הצדדים לשם הסדר תשלום החוב. פרט לכך לא נאמר דבר, וגם לא הובא כל הסבר לכך שחלפו שנתיים, בהליך זה שעניינו "סדר דין מהיר", מבלי שפעל בהתאם להחלטה מיום 26.3.2008.

בהחלטה שניתנה על-ידי ביום 28.3.2010 נקבע כי "עד יום 28.4.2010 יודיע בא-כוח התובע אם הצדדים הגיעו להסדר בעניין החוב, כנטען על-ידו. בנוסף יצרף להודעתו את עמדת בא-כוח הנתבע באשר למבוקש על-ידו בסעיף 3 בבקשה בעניין חשבונות החשמל".

ביום 13.5.2010 הגיש בא-כוח התובע "הודעה" נוספת. גם הפעם כוללת היא בקשה "לחדש ההחלטה" מיום 26.3.2010. הפעם הנימוק הוא כי "עד כה מנסים הצדדים לאתר את הנתבע בכדי להגיע להסכמות אלו או אחרות, אזי לא הספיק הזמן לגבש כל החלטה בעניין". כן התבקשה ארכה להגשת הודעה כאמור בהחלטה מיום 28.4.2010.

דומה כי די בתיאור הדברים ואין צורך להוסיף עליהם הנמקה נוספת ולהכביר מילים, כי בתיק זה לא נעשה דבר, וכי "מחמת חוסר מעש של בעל דין" יש למחוק את התובענה.

הצדדים, ובכלל זה התובע, לא פעל במשך למעלה משנתיים על-פי ההסכמה הדיונית שאושרה בהחלטה מיום 26.3.2008, וזאת חרף "תזכורת" של בית המשפט והחלטתו מיום 14.9.2008, שבה נדרשו הצדדים להבהיר מדוע לא פעלו על-פי ההחלטה מיום 26.3.2008. גם לאחר שניתנה ההחלטה שבה נדרש התובע לנמק מדוע לא תימחק תביעתו (החלטה מיום 18.2.2010), לא הובאה כל הנמקה, מעבר לבקשה "לחדש את ההחלטה" שניתנה שנתיים קודם לכן וטענה לא ברורה בעניין "מגעים" שלכאורה מתקיימים בין הצדדים. נראה שגם בהחלטה האחרונה, מיום 28.4.2010 לא היה כדי לגרום לתובע לקדם את התובענה שהגיש, והוא אף לא טרח לצרף את תגובתו של בא-כוח הנתבע, כפי שהתבקש.

בנסיבות אלו, נראה שאין לתובע עניין רב בניהול התביעה, כי לא פעל על-פי החלטות בית המשפט, ואף לא טרח לנמק את חוסר המעש שבו נקט.

לפיכך כאמור, התביעה נמחקת.

מאחר שנראה כי לא הוגש עדיין כתב הגנה, ולא ננקטו פעולות של ממש מצד הנתבע בהליך זה, לעת הזו איני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות לנתבע.

אם יבקש הנתבע לטעון טענות בעניין חיוב התובע בהוצאות, יעשה כן לא יאוחר מאשר עד יום 31.5.2010.

ניתנה היום, כ"ט אייר תש"ע, 13 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: