מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' ASML NetherlandsB.V ואח'

החלטה

לפניי בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגד הנתבעת 5, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבקשת" ו/או "הראל") מחמת היעדר יריבות ו/או היעדר עילה על פי תקנה 100 ו/או תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א").

התביעה נשוא הבקשה שבפניי הינה תביעת שיבוב שהגישה המשיבה, מגדל חברה לביטוח בע"מ, (להלן: "המשיבה" ו/או "מגדל") בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחה – טאואר סמיקונדקטור בע"מ (להלן: "טאואר") עקב נזק שנגרם לסורק שסופק לטאואר בשנת 2003 על ידי הנתבעות 1-4 ו/או מי מהן (להלן: "המשיבות הפורמאליות"), אשר משמש בהליך יצור של שבבים אלקטרוניים (להלן: "הסורק").

התביעה הוגשה תחילה נגד המשיבות הפורמאליות בלבד, אולם, ביום 30/12/12, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין, קיבלתי את בקשת התובעת לצירוף הראל כנתבעת נוספת בתביעה.

נימוקי הבקשה:

המבקשת טענה כי אין כל בסיס עובדתי ו/או משפטי לצירופה לכתב התביעה וכי התביעה כנגדה היא בגדר מסע "דיג" במטרה לצרף לתביעה גוף ישראלי נוסף כדי שיהיה בכך להשפיע על החלטת בית המשפט בבקשת הנתבעות 1 ו-4 למחיקת התביעה ולחילופין לעיכוב הליכים מחמת תניית שיפוט זרה. לטענתה, מסקנה זו מקבלת משנה תוקף מאחר שבקשת המשיבה לצירופה לכתב התביעה התבססה על תכתובת דוא"ל שבה ביקש נציג מטעמה ארכה להגשת כתב הגנה.

המבקשת טענה כי עילת התביעה כנגדה מתבססת על קיומה של פוליסת ביטוח בת תוקף לכיסוי הנתבעות 1-4 ו/או מי מהן בזמנים הרלוונטיים לתביעה, אולם, באותם מועדים היא ביטחה את הנתבעת 4 בלבד בפוליסת חבות מוצר משולבת עם חבות צד שלישי, אשר החריגה מפורשות כל חבות של המבוטח בגין החלפה ו/או תיקון של מוצרים ו/או עלותם, כמו גם חבות מקצועית של המבוטח בגין שירותי תכנון ו/או פיקוח ו/או ייעוץ שהלה סיפק לצד ג' ועל כן, היא אינה מכסה את הנזק הנתבע בתביעה – עלות החלפת המוצר שסופק.

המבקשת טענה כי לטענת המשיבה זכות התביעה כנגדה קמה לה בהיותה המבטחת של הנתבעות 1-4 ו/או מי מהן, אולם היא לא צירפה לתביעה את הפוליסה הנטענת המהווה מסמך מהותי עליו מושתתת התביעה כולה, זאת בניגוד להוראת תקנה 75 לתקסד"א, וואף לא פנתה אליה בבקשה לקבל העתק של הפוליסה בטרם צירפה אותה להליך, ובכך לא הראתה כל עילת תביעה כנגדה.

המבקשת טענה כי הנתבעות 1 ו-2 הן אותו גוף משפטי וכך באשר לנתבעות 3 ו-4 וכי היא ביטחה את הנתבעת 3, שהחליפה את שמה לנתבעת 4 בין התאריכים 01/01/09 ל-01/01/10 בפוליסת חבות מוצר משולבת עם חבות צד שלישי על בסיס אירוע, שמספרה 6016000195/09 (להלן: "הפוליסה"), אשר חלה מקום שבו נגרם נזק (לגוף ו/או לרכוש) על ידי מוצרים שיצאו מחזקת המבוטח והדבר מצויין מפורשות בז'קט הפוליסה. כמו כן, לטענתה, הפוליסה נועדה לכסות מקרה ביטוח שנגרם עקב המוצר הפגום ומתייחסת לנזק פיזי ממשי לגוף או לרכוש בלבד ואינה מכסה נזק שנגרם למוצר עצמו והדבר עולה מפורשות מלשון התחייבות המבטחת בפוליסה וכן בפרק הסייגים בפוליסה.

המבקשת טענה כי לטענת המשיבה, התקלה האמורה בסורק נגרמה עקב פגם ברכיביו הפנימיים (ר' סע' 36 לכתב התביעה) ובעקבות זאת היא החליטה לרכוש סורק משומש מהנתבעות 1-4 ו/או מי מהן בהיותה החלופה הזולה ביותר מבין החלופות שהוצעו לה על ידן, אולם סיכונים אלו, לרבות החלפת מוצר פגום תמורת תשלום מסוים, מוחרגים בפוליסה ועל כן אין הנתבעת 4 זכאית לכיסוי ביטוחי. לטענתה, הסיכון שהתממש בנסיבות העניין לא גולם בפרמיה שנגבתה מהנתבעת 4, אשר לא רכשה פוליסה המכסה החלפה או תיקון של מוצרים ו/או עלותם ואשר קבעה מפורשות למען הסר ספק כי נזק למוצר עצמו אינו נחשב לנזק לצד שלישי.

המבקשת טענה כי אין תחולה לפרק חבות צד שלישי כיוון שהמשיבה טענה לחבות הנובעת ממוצרים שסופקו, תוקנו, טופלו או הורכבו על ידי הנתבעת 4 וטענות אלו מוחרגות במפורש בסעיף 3א ל"סייגים לחובת המבטח". כמו כן, טענות המשיבה בדבר התרשלות הנתבעת 4 בשל שירותי ייעוץ, תכנון ופיקוח שסופקו במסגרת אחריותה המקצועית והנזק הנובע מחבות זו, מוחרגים באופן מפורש בסעיף 3ב ל"סייגים לחובת המבטח".

המבקשת טענה כי טענותיה אלו לעניין היעדר הכיסוי הביטוחי אינן זרות למשיבה כחברת ביטוח, והיא עצמה אף טענה את אותן הטענות בהליכים אחרים בהם נתבעה. לפיכך, יש להחיל על ענייננו את הכלל בדבר השתק שיפוטי לפיו בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו גם בהליך נגד יריב אחר ולטעון טענה הפוכה. על כן, יש לסלק על הסף את התביעה נגדה.

המבקשת טענה כי אין תחולה לפוליסה שהפיקה לנתבעת 4 בנסיבות העניין, שכן היא אינה מכסה את הנזק הנטען בכתב התביעה, הוא הנזק למוצר עצמו. משכך יש לסלק את התביעה נגדה על הסף מחוסר עילה ו/או בהיעדר יריבות בינה לבין התובעות ואין כל טעם בהמשך בירור התביעה מקום שהיא אינה הנתבע הנכון והדרוש.

טענות המשיבה:

המשיבה טענה כי המבקשת לא צירפה לבקשתה תצהיר לאימות טענותיה העובדתיות כנדרש על פי תקנה 241(א) לתקסד"א ומטעם זה יש לדחות את בקשתה.

המשיבה טענה כי הראל בהיותה מבטחת האחריות של המזיק, נושאת באחריות כלפי הניזוק וכלפיה, כמי שבאה בנעליו. על כן, על פי הפסיקה, סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") קמה לה זכות תביעה ישירה כנגדה.

המשיבה טענה כי טענת הראל לעניין אי צירוף פוליסה הינה מגוחכת שכן הפוליסה נמצאת בחזקתן ו/או בשליטתן הבלעדית שלה ושל המבוטחת הנטענת שלה, הנתבעת מס' 4. לטענתה, טענה זו אף הועלתה על ידי הנתבעות 1 ו-4 בתשובתן לבקשה לצירוף נתבעת ובית המשפט לא נעתר לה וכמו כן, היא פנתה עוד ביום 28/11/12 לב"כ הנתבעות מס' 1 ו-4 בשיתוף פעולה עם הראל לקבל העתק הפוליסות שהוציאה הראל, אך הן נמנעו מלעשות כן.

המשיבה טענה כי התביעה הוגשה נגד הנתבעות 1-4 בחודש אוגוסט 2012 ומכתב הדרישה שקדם לה נשלח ביום 07/03/11. לפיכך, הפוליסה הרלוונטית החלה הינה הפוליסה לשנת 2011 וממילא אין כל רלוונטיות לפוליסה לביטוח אחריות מוצר לשנת 2009 שעליה מבוססת בקשה זו. לחילופין, אף אם יקבע כי קיימת רלבנטיות לפוליסה זו, הרי שעל פניו האירוע והנזק נשוא התביעה חוסים במסגרתה

ואין מקום לסלק את התביעה על הסף בטרם יתבררו לעומקם סימני השאלה הרבים בנוגע לפוליסה ולרלוונטיות שלה ולהיקף הכיסוי הביטוחי שהעניקה הראל ואף טענותיה של הראל לתחולת סייגים בפוליסה טעונות בירור יסודי בשלב הראיות, אשר לא ניתן לעשותו בשלב מקדמי זה. כמו כן לטענתה, במסגרת הבחינה יש ליתן את הדעת לכך שתגמולי הביטוח שולמו בגין שני סוגי נזקים, כמפורט בדו"ח השמאי, נזק לרכוש והוצאות הקטנת הנזק.

המשיבה טענה כי סביר שהנתבעת מס' 4 רכשה ביטוח לכסות את חבותה בכל הנוגע לעיסוקיה לרבות למוצר ולכל חבות שתוטל עליה. מקל וחומר שעה שלפי הרשימה, הביטוח נרכש באמצעות סוכנות ביטוח מקצועית - מארש ישראל. בבקשת הסילוק לא טענה הראל כי לא הוציאה פוליסות המכסות את החבות הנדונה, מעבר לפוליסת חבות מוצר וצד שלישי ואף לא צורפו לה טופס הצעה של הנתבעת מס' 4 ותצהיר לעניין זה. לפיכך לא מן הנמנע כי הראל ביטחה את האירוע ו/או הנזק ו/או החבות נשוא התביעה ו/או כי קיים כיסוי כאמור בפוליסות הנטענות על ידי הראל וזאת גם לאור כוונת הצדדים ו/או הציפיות הסבירות של הנתבעת מס' 4