מגאסון אלקטרוניקה ובקרה (1978)בע"מ נ' י. שרון הנדסה בע"מ

פסק דין

בין הצדדים שהיו שתי חברות העוסקות בתחום עבודות החשמל, נטושה מחלוקת כספית מאז שנת 2001 (?!). הנתבעת חברת י. שרון הנדסה בע"מ (להלן: "שרון" או "הנתבעת"), קיבלה הזמנת עבודה גדולה מחברת צמנטכל (להלן: "צמנטכל") בפרויקט מפעל אפלייד שברחובות.

שרון התקשרה עם התובעת חברת מגאסון אלקטרוניקה ובקרה (1978) בע"מ (להלן: "מגאסון" או "התובעת") על מנת שתבצע עבורה כקבלן משנה, עבודות מערכות מתח נמוך בפרויקט.

ההתקשרות בין שרון למגאסון נעשתה על פי הזמנת עבודה מס' 0462 מיום 29.1.01 (ראה נספח ב'), (להלן: "ההזמנה"). בהזמנה צוין, כי מחיר הפריטים שצוינו בהזמנה הינו – 434,184 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן, צוין בהזמנה כי תנאי התשלום הינם: "גב אל גב".

על פי כתב התביעה, עולה כי סכום החוב הינו לכאורה כ- 606,267 ₪, כשהיתרה שנותרה לאחר התשלום הינה בסך 106,264 ₪ + מע"מ. משהוגשו תצהירי עדות ראשית, התברר שלא "כצעקתה", התברר כי החוב הכללי איננו 606,267 ₪, ואיננו יכול להיות כזה כשהעלות המצוינת בהזמנה היא לא יותר מסך של 434,184 ₪, וזאת עוד בטרם ניתנו ההנחות המאוזכרות בהזמנה. אלא שהסכום 606,260 ₪ צוין במכתביה של שרון המופנים למזמינה, כסכום שציפתה לקבל מהמזמינה, הכוללת את עבודותיה שלה, לרבות רווח קבלני מעבודות מגאסון.

אין מחלוקת, כי סיכום הדברים שבין שרון לצמנטכל איננו דומה לסיכום שבין שרון למגאסון. לשרון אחריות של קבלן ראשי והסכם פאושלי המשולם על פי "אבני דרך" של זמני ביצוע עבודה. לא כך הסיכום שבין שרון למגאסון עפ"י ההזמנה שנעשתה. אם נעיין בסעיף 3 להזמנה, נלמד כי הצדדים הסכימו ש"המזמין ישלם את תמורת ההזמנה רק לאחר ביצוע ובדיקה מתאימה לתנאי ההזמנה ואחרי שהמזמין אישר את החשבון שהוגש".

אם כן, יש לפנות ולבדוק את החשבוניות שהגישה מגאסון לשרון. מתצהירי עדי התביעה, רונן להב ששימש כמנהל הפרויקט במגאסון ומתצהיר עדותו של ברוך שחם ששימש בתקופה הרלבנטית כסמנכ"ל התובעת, עולה כי מגאסון הוציאה שתי חשבוניות לתשלום.

החשבון הראשון- מספרו 02923 ע"ס 176,019 ₪ + מע"מ מיום 30.4.01, חשבון זה לא אושר ככתבו וכלשונו, ושרון אישרה מתוכו סך של 148,111 ₪ (ראה טופס אישור חשבון קבלן משנה מיום 3.5.01). מהסכום המאושר הפחיתה ו"הקפיאה" הנתבעת סך של 10%, 14,800 ₪ בגין ערבות ביצוע, ושילמה את היתרה בסך 133,302 ₪ + מע"מ, בהתאם לחשבון נוסף ומתוקן שהוציאה מגאסון ביום 13.9.01 הוא חשבון מספר 02628.

החשבון השני – מספרו 02941 ע"ס 181,663 ₪ + מע"מ מיום 31.5.01, חשבון זה לא נבדק ולא אושר ולא הוצא בגינו טופס אשור קבלן משנה. שרון שילמה בגין חשבונית זו "סכום עגול" של 160,000 ₪ בהתאם לחשבונית נוספת ומתוקנת שהוציאה מגאסון ביום 13.9.01, הוא חשבון מספר 02629, בחשבון צוין ,"ע"ח חש' עסקה 02941".

לגרסתה של מגאסון אם כן, הוצאו שתי חשבוניות מקוריות על ידה בגין עבודתה בפרויקט, ולשם הנוחות אאזכרן ללא המע"מ. האחת, סך של 176,019 ₪, והשנייה בסך 181,663 ₪. היינו, לשיטתה של מגאסון לו היו נפרעות שתי החשבוניות במלואן היתה צריכה לקבל סך כולל של 357,682 ₪. בפועל, אין מחלוקת כי קיבלה משרון סך של 293,302 ₪ + מע"מ. קרן יתרת החוב אם כן לשיטתה של התובעת הינה סך של 64,382 ₪ + מע"מ הנובע מהפרש שתי החשבוניות.

השאלה שנותרה במחלוקת, מדוע שרון שילמה סכומים נמוכים מהחשבוניות הנקובות, האם היתה לכך הסכמה? האם זה מעוגן בהזמנה שבין הצדדים? ומה קיבלה שרון מהמזמינה עבור עבודה זו?

יש לטעמי לבחון כל חשבונית בנפרד, שכן אין דומה החשבון הראשון שאושר, ונבדק ונקבע כי יש לשלם סכום נמוך מהנקוב בו לאחר בדיקה ודרישה, לבין החשבונית השנייה ששולם בגינה סכום "עגול" ללא דרישה ובדיקה.

עדי התביעה לא התייחסו בתצהירהם ספציפית לחשבונית הראשונה, ולשאלה מדוע הנתבעת אישרה באופן חלקי את החשבון. העד שחם הצהיר באופן כללי, כי סיכם עם הנתבעת שישולם בשלב הראשון סך של 343,163 ₪ כולל מע"מ, והיתרה בסך 75,325 ₪ תשולם לידי מגאסון לאחר סיום הבוררות בין צמנטכל לשרון (ראה סעיף 9 לתצהיר עדות ראשית).

סיכום זה לא ברור, מדוע הוחלט לחלק את הסכום כך ולא אחרת? מדוע שהנתבעת תותיר סכום זניח באופן יחסי לסיום הבוררות? האם לא הגיוני יותר לשלם את הסכום הנמוך, והגבוה להותיר לסיום הבוררות? שהרי הוסכם על תשלום "גב אל גב"? על פי הנוהג, הרווח בין קבלנים ראשיים למשניים, הרי כשמוסכם "גב אל גב" כתנאי תשלום, מלמד הדבר בד"כ על התנאת התשלום לקבלן המשנה בהעברת הכסף מהמזמין לקבלן הראשי, על מנת שהקבלן הראשי לא יצטרך לממן מימון ביניים את קבלן המשנה (לעניין זה ראה ע"א (מחוזי חיפה) 1271/05, וכן לפסיקת השלום המופנית בסיכומי ב"כ הנתבעת). גם אם תאמר על פי שיטת התובעת, כי פרשנות נכונה של המונח "גב אל גב" הוא כי יש להמתין רק לתקופת התשלום המוסכם שוטף + 60 או 90, ואם המזמין מאחר עם התשלום לקבלן הראשי הרי בכל מקרה על הקבלן הראשי לשלם לקבלן המשנה, הרי גם במקרה כזה סבורני שאשור החשבון תלוי בראש וראשונה באישור המזמין.

באשר לחשבון הראשון, לא ידע העד להב בעדותו לתת הסבר, והסברו של העד שחם היתה כדלקמן:

"ש. אני מפנה אותך לנספח ח' לתצהירים שלנו מסמך שאתה לא מכיר, תראה הסכום שמופיע הוא 133,302 ₪, אז אי אומר לך שהתשלום 133,032 ₪ ניתן לאחר שלא אושר כל החשבון הראשון, אתה יודע את זה שהפחיתו מהחשבון הראשון 32,000 ₪ כולל מע"מ שלא אושר לתשלום?

ת.אני לא יודע אם לא אישרו, אני יודע שהפחיתו.

ש.אני מציג בפניך את נספח ז' לתצהיר הנתבעת, אישרו לכם 148,000 ₪ מתוך 176,000 ₪, הפחיתו 10 אחוז אח"כ לערבות, ונשאר 133,000 ₪?

ת.זה עדיין לא אומר שזה לא בוצע.

ש.זה אומר שאתה הסכמת וידעת לדוגמה שחשבון אחד לא אושר במלואו, שזה לא 176 בתוספת מע"מ.