מג'יד נ' גאנם ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובע בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 25.03.09, בשעת לילה מאוחרת, בה היו מעורבים רכב התובע הנהוג על ידי פיראס ג'אנם ו ורכב בבעלות הנתבע 1 אשר היה נהוג על ידי הנתבע 2. הנתבעת 3 היא המבטחת של רכב הנתבע 1 בביטוח צד ג'.

הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, לאחר שמיעת שני הנהגים.

הנתבעת הציגה דוח חקירה שנערך ביום 17.07.09, בו מפורטים תוצאות חקירת התובע והנתבע 2.

נהג רכב התובע בחקירתו טען כי רכב הנתבע 2 שהיה בירידה, סטה ממסלולו ופגע בו. הנתבע 2 בעדותו אישר את טענות נהג רכב התובע כי אכן הוא היה בירידה ורכב התובע היה בעליה, כאשר לדבריו: "אני לא זוכר מה קרה בדיוק. הכל קרה תוך שניות. אני לא שולל את האפשרות שאני זה שסטיתי" וכן: "בית המשפט שואל אותי אם אני זה שסטיתי ואני משיב לא יודע, לא זוכר".

נהג רכב התובע והנתבע 2 אישרו כי הגיעו לבית המשפט ביחד. הנתבע 2 אף אישר בחקירתו על ידי חוקר הנתבעת 3 כי הוא שכן וחבר של התובע. גם נהג רכב התובע אישר בפני החוקר כי הגם שאין קרבה ראשונית בינו לבין הנתבע 2, הם "מאותה משפחה ואנחנו חברים".

בדו"ח החקירה סומן נ/1, נשאל הנתבע 2 האם סטה לנתיב של התובע והשיב: "לא. אני הייתי בנתיב שלי". אח"כ הוסיף "אני לא יכול לדעת". (עמ' 3 לדוח החקירה).

כשנשאל "מה עשיתם מייד לאחר התאונה" השיב: "רכבי נעצר בכביש ורכבו עלה על המדרכה מצד ימין ונעצר", גרסה המתיישבת דווקא עם גרסת נהג רכב התובע אשר ציין כי בשל סטיית רכב הנתבע 2 "נצמד למדרכה וקיבל מכה מהמדרכה".

נהג רכב התובע בעדותו בפני חוקר הנתבעת, עמד על גרסתו כי רכב הנתבע 2 הוא זה שסטה לנתיב נסיעתו: "נסעתי לאט במהירות נמוכה 30 בערך ובדרך היה לי סיבוב שמאלה עם עליה. רכב הגיע מולי ולא פנה בסיבוב והמשיך ישר ונכנס ברכבי בצד שמאל. פגע בדלת ושפשף לי את כל הרכב". (עמ' 7 לדוח החקירה).

בדוח החקירה נ/1 אף צויין כי בטופס ההודעה של המבוטח אישר הנתבע 2 כי הוא זה שסטה לעבר רכב התובע: "תוך כדי נסיעה הביתה, בסיבוב חד , רכב צד ג' שהגיע מהצד השני, רכבי סטה מעט הצידה ונוצרה התנגשות".

לאחר שבחנתי את כל החומר שבתיק, לרבות דוח החקירה, נ/1, ואף עיינתי בחוות הדעת מטעם הצדדים, ושקלתי את טענות הצדדים, הן לעניין האחריות והנזק והן לעניין האשם התורם – הנני מורה כדלקמן:

התביעה כנגד הנתבע 1 – בעל הרכב – נדחית ללא צו להוצאות.

הנתבעים 2-3, ישלמו לתובע, יחד ולחוד –סך של 18,252 ₪. לסכום שנפסק תיווסף אגרה משוערכת וכן שכ"ט עו"ד בשעור של 11.6% מהסכום שנפסק.

לאור ההסדר הדיוני אין לחייב במחצית השנייה שלה אגרה וככל שזו שולמה יש להשיבה לתובע באמצעות בא כוחו.

תשומת לב התובע כי הסכום הנתבע בכתב התביעה אינו מתייחס לשרידים אותם יש להפחית משווי הרכב.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תסרוק את המוצגים שהוגשו במהלך הדיון ותשיב את המוצגים לידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעים.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי כחוק.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' שבט תשע"א, 25 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.