מג'דלאני נ' כלאסני ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לפינוים של הנתבעים משתי דירות שבבעלותה של התובעת, וכן לתשלום דמי שימוש ראויים.

הרקע העובדתי

התובעת הינה הבעלים של דירת מגורים הנמצאת בקומה הראשונה (מעל הקרקע) בבניין בשדרות הציונות 36ב בחיפה, הידועה כגוש 11273, חלקה 25, חלקת משנה 4 (להלן: "הבניין"), והמורכבת משני חלקים (להלן: "הדירות"). בבעלותה של התובעת שתי דירות נוספות בבניין, שבאחת מהן היא מתגוררת. את זכויותיה בדירות קיבלה התובעת בירושה מבעלה המנוח ג'אן מג'דלאני ז"ל, אשר נפטר ביום 15.9.99 (להלן: "המנוח מג'דלאני").

אחת הדירות נמצאת בצד המזרחי של הבניין, וכוללת ארבעה חדרים, מטבח, שירותים והול המשותף לה ולדירה השניה (להלן: "הדירה המזרחית"). הדירה השניה מצויה בחלק המערבי של הבניין וכוללת שני חדרים, מטבח, שירותים, מרפסת והול המשותף לה ולדירה המזרחית (להלן: "הדירה המערבית").

הכניסה לשתי הדירות היא אחת, ולשתי הדירות, כאמור, הול משותף.

הנתבעים הינם בני זוג הנשואים החל משנת 1992. נתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") הינה בתו של המנוח פואד סלום ז"ל, אשר נפטר ביום 31.10.08 (להלן: "המנוח סלום").

ביום 1.6.70 נחתם בין המנוח מג'דלאני לבין המנוח סלום הסכם שכירות מוגנת בנוגע לדירה המזרחית (להלן: "הסכם השכירות המוגנת").

מאז החתימה על הסכם השכירות המוגנת השכיר המנוח מג'דלאני את הדירה המערבית לשוכרים שונים, אשר התחלפו מספר פעמים. זאת בזמן שבדירה המזרחית התגוררו, כאמור, המנוח סלום ובני משפחתו לרבות הנתבעת.

ביום 29.10.85 נחתם בין המנוח מג'דלאני לבין ג'וני סלום, בנו של המנוח סלום ואחיה של הנתבעת (להלן: "ג'וני"), חוזה שכירות בלתי מוגנת בנוגע לדירה המערבית.

בראשית שנת 1992 התחתן ג'וני וחדל להתגורר בבית הוריו. המנוח סלום והנתבעים המשיכו להתגורר גם בדירה המערבית.

המנוח מג'דלאני הגיש נגד המנוח סלום, נגד ג'וני ונגד הנתבעים תביעה לבית משפט זה (ת.א. 3321/93), שבה עתר לפינויים מן הדירה המערבית (להלן: "התביעה הראשונה"). ביום 19.10.95 דחה בית המשפט את התביעה וקבע כי המנוח מג'דלאני הסכים לכניסתם של המנוח סלום ושל הנתבעים לדירה המערבית, וכי החוזה בין המנוח מג'דלאני לבין ג'וני הינו חוזה למראית עין בלבד, שכן הצד הנכון לחוזה הוא המנוח סלום.

ערעור שהגיש המנוח מג'דלאני על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה (ע"א 700/95).

כעבור מספר שנים, שבהן הייתה החזקה בדירה המערבית בידיהם של המנוח סלום ושל הנתבעים, דרש המנוח מג'דלאני מן המנוח סלום ומן הנתבעים לפנות את הדירה המערבית. משסרבו אלה לפנות את הדירה הגיש המנוח מג'דלאני לבית משפט זה תביעה לפינוים (ת.א. 66368/96) (להלן: "התביעה השניה"). במהלך ניהול ההליך נפטר המנוח מג'דלאני.

ביום 21.10.99 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, שבו הוסכם כי המנוח סלום ימשיך להחזיק בדירה המערבית כדייר בלתי מוגן, והחל מיום 1.11.99 ישלם עבור השכירות סכום של 140 דולר לחודש. בין הצדדים יחתם בהקדם הסכם שכירות בלתי מוגנת לתקופה של חמש שנים.

לאחר שניתן פסק הדין הוחלפו בין הצדדים טיוטות של הסכם שכירות בלתי מוגנת בנוגע לדירה המערבית, ואולם בשל חילוקי דעות ביניהם בנוגע לסעיפים בהסכם לא נחתם בסופו של דבר הסכם שכירות. עם זאת המשיכו המנוח סלום והנתבעים להחזיק בדירה המערבית, ובתמורה שילמו סך של 140 דולר לחודש.

ביום 31.10.08 נפטר המנוח סלום.

ביום 21.1.09 פנתה התובעת לנתבעים במכתב שבו הודיעה להם כי בעקבות פטירתו של המנוח סלום היא אינה מעוניינת לחדש את הסכם השכירות הבלתי מוגנת בנוגע לדירה המערבית, וכי הם נדרשים לפנות דירה זו עד יום 28.2.09. בנוגע לדירה המזרחית ציינה התובעת, כי המנוח סלום התגורר בה כדייר מוגן, וכי עם פטירתו פקעה זכותו כדייר מוגן בדירה זו, ועל כן הם מתבקשים להחזיר את מפתחותיה לרשותה.

הנתבעים דחו את דרישותיה של התובעת.

ביום 26.10.09 הגישה התובעת תביעתה זו.