מבטחת אשר לא בדקה רכב מבוטח לפני תיקונו מנועה מלטעון לאי תחולת הפוליסה

1.      התובע הוא בעל רכב מסוג מזדה לנטיס, שהיה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח מקיף.

ביום 26.5.04 הגיע התובע עם הרכב לכפר חיים, ולאחר שעצר לצורך חנייה, ובעוד הוא ובני משפחתו מצויים בתוך הרכב, עלה עשן ובעקבותיו התלקחות, מאזור המנוע. האש כובתה בעזרת אנשים שהיו במקום.

לרכב נגרמו נזקים כתוצאה מהשריפה, והתובע תבע מהנתבעת כיסוי עלות תיקון הרכב, בהתאם לפוליסה.

2.      המחלוקת בין הצדדים נסבה על תחולת הפוליסה לגבי המקרה.

         על פי סעיף 1.1 לפוליסה, היא מכסה נזק כתוצאה מ "אש, ברק, התפוצצות, התלקחות"; אולם בסעיף 3 של הפוליסה יש החרגה, ולפיה: "קלקולים מכניים וחשמליים שייגרמו לרכב אינם מכוסים, אלא אם נגרמו במהלך או עקב מקרה ביטוח".

         התובע טוען כי מדובר ב"התלקחות", שהיא בגדר "מקרה ביטוח" על פי הפוליסה, ואילו הנתבעת טוענת כי ההתלקחות נגרמה כתוצאה מקצר חשמלי, וכי משום כך באה היא בגדר ההחרגה שעל פי סעיף 3 לפוליסה.

3.      הנתבעת היא חברת ביטוח ישיר, ועל כן הקשר של המבוטח (התובע) נעשה באופן ישיר עם נציגי הנתבעת.

         התובע התקשר אל הנתבעת למחרת האירוע (או כעבור יום נוסף, על פי גירסת הנתבעת), ושוחח עם מוקדנית. תוכנה של שיחה זו שנוי במחלוקת, והנתבעת לא צרפה לכתב ההגנה או לתצהיר מטעמה את הקלטת השיחה, שהיתה מצוייה בידיה, מבלי שניתן הסבר לכך. על כן לא אפשרתי לנתבעת, בשלב של דיון ההוכחות, להסתמך על תמליל של אותה שיחה מוקלטת.

         הנתבעת טוענת כי באותה שיחה הודיע התובע כי אירע קצר ברכב, וכי כתוצאה מכך נשרפו לו "כמה דברים" ברכב.

         התובע טען בתצהיריו, כי נציגת הנתבעת שאלה אותו אם הרכב נשרף כליל, כדי אובדן מוחלט, ומשהשיב בשלילה - נענה כי הפוליסה אינה חלה במקרה כזה, וכי הוא רשאי לתקן את הרכב בעצמו, כראות עיניו.

         בסעיף 15.1 של תצהירו המשלים שלל התובע את גירסת הנתבעת לגבי תוכנה של אותה שיחה וטען כי הודיע רק "מבחינה עובדתית, מה אירע" (קרי: אירוע השריפה), אולם בעדותו בביהמ"ש אמר התובע, כי יתכן שאמר למוקדנית שהיה קצר ברכב, ששרף לו כמה דברים (בעמ' 12 לפר').

         עוד אישר התובע, כי בתשובה נאמר לו, שקצר חשמלי אינו מכוסה על ידי הפוליסה.

         התובע חזר על דבריו, כי נציגת הנתבעת אמרה לו " שאם הרכב לא נשרף כליל, "טוטל לוס", לא מגיע לי כלום מהביטוח. היא אמרה שקצר חשמלי לא מכוסה" (בעמ' 12 לפר').

         דברים אלה אינם שנויים, למעשה במחלוקת. הנתבעת לא חלקה על גירסת התובע, כי המוקדנית אמרה לו, שאם הרכב לא נשרף כליל, הפוליסה אינה חלה, והוא רשאי לתקן את הרכב כרצונו (וכמובן, על חשבונו). כפי שצויין, הנתבעת לא הגישה את קלטת השיחה, למרות שהיתה מצוייה בידה מלכתחילה, ולא הביאה לעדות את המוקדנית ששוחחה עם התובע.

         הנתבעת אף אישרה במפורש, כי לא נאמר לתובע להביא את הרכב לבדיקת שמאי מטעם הנתבעת, ולא לבצע בו דבר, עד אשר ייבדק כאמור.

         עוד אישרה נציגת הנתבעת, בעדותה בביהמ"ש, כי נכון שמבחינתה של הנתבעת, תשובה זו שנמסרה לתובע אינה תקינה, וכי "נכון שלנוכח התשובה שלנו, שהאירוע לא מכוסה בפוליסה, התובע היה חופשי ורשאי לתקן את רכבו" (בעמ' 20 לפר').

4.      ואמנם, משקיבל התובע את התשובה האמורה מהנתבעת, הוא פנה אל מוסך "העוגן", שהוא מוסך מורשה של מזדה, לבדיקת רכבו.

         במוסך זה נערכה בדיקה ראשונית של הרכב וניתנה לתובע הצעת מחיר לתיקונו, בעלות של כ- 14,000 ש"ח (להלן: הצעת המחיר).

מחיר זה נראה לתובע גבוה מדי, והוא גרר את הרכב אל מוסך טסלר, שם בוצעה החלפה של המצנן וחלקים נוספים, וכן תיקונים שונים, לרבות "תיקון חוטים", בעלות של 4,162 ש"ח (חשבונית-קבלה, נספח ב' 2 לתצהיר התובע).