מבחנים לקביעת זכאות למענקים מכוח חוק יישום תכנית ההתנתקות

1.      המערערים 1 ו-2 הם הורים לשישה ילדים. המערערים 6-3 הם ארבעת ילדיהם, להם טרם מלאו 18 שנה, עת נדונה תביעם לפיצוי בגין נזקיהם מתכנית ההתנתקות. 

עניינו של הערעור בשאלה האם זכאים המערערים למענקים נשוא סעיפים 48-44 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה - 2005 (להלן:"חוק ההתנתקות" או "החוק").

וביתר פירוט - האם המערערים זכאים למענק הוצאות הובלה והתארגנות, (ר' סעיף 44 לחוק), למענק לדמי שכירות (ר' סעיף 45 לחוק), למענק אישי בשל וותק (ר' סעיף 46 לחוק), להלוואה עומדת להתיישבות בנגב בגליל ובאשקלון (ר' סעיף 47 לחוק) ולשיפוי בשל מס רכישה (ר' סעיף 48 לחוק).

ההליכים הקודמים:

לערעור שהונח בפניי קדמו מספר הליכים ועיקריהם כדלקמן:

2.      עוד בנובמבר 2004 פנו המערערים 2-1 בבקשה לקבלת מקדמות על חשבון הפיצויים המגיעים להם ולילדיהם. בפנייתם ציינו כי הבית בגינו נתבע הפינוי הינו בית 301 בנווה דקלים.

בטופס הבקשה ציינו המערערים ככתובת המגורים וכן ככתובת למשלוח הדואר את בית 311 שבאותו היישוב. (ר' נספח ה', ל - וע 122/06).

3.      כספי המקדמות שאושרו למערערים, לא נמשכו על ידם, ככל הנראה משהצדדים לא הגיעו להסכמה על תנאים שהמערערים ביקשו שיתלוו לקבלת הכספים. בכלל אותם תנאים, דרישתם כי אם לא תושלם חקיקת החוק עד ליום 1.7.05, הם יוכלו להשיב את המקדמה ולהיות פטורים מחובותיהם מכוח ההסכם (עמידה במועד העזיבה עליו הוסכם).

4.      ביולי 2005 הגישו המערערים 2-1, תביעה לפיצויים בגין מכלול זכויות, לצורך כך חתמו על טופס "הצהרה ותביעה לפיצויים". התביעה הוגשה בגין הזכויות בבית 301 בנווה דקלים.

         סעיף ז' לטופס, נושא את הכותרת הבאה -

" מקום מרכז חיים (פירוט כל הכתובות שבהן התגוררו באזור או מחוץ לאזור החל מהגיענו לאזור או מגיל 18 לפי המאוחר)".

         בסעיף זה כתבו שני המערערים הנ"ל, בכתובת את בית 301 בנווה דקלים ולגבי כתובת זו ציינו את התאריכים - 1.12.1987 עד 16.1.2005.

         לתביעה צורפו מסמכים רבים לתמוך בה.

5.      ביום 3.8.05 החליטה המשיבה לתת למערערים מקדמה בסך 217,350 ש"ח על חשבון מסלול א'.

         ביום 14.9.05 קבעה המשיבה כי התובעים זכאים לפיצוי בסך 1,232,367 ש"ח בניכוי המקדמה.

         ביום 30.10.05 התקבלה החלטה נוספת בעניין המערערים ונקבע כי הם זכאים לתוספת בסך של כ-  222,311 ש"ח וזאת משהתקבלה טענתם כי למעלה מ- 50% משטח ביתם נבנה בבניה עצמית.

6.      בינואר 2006 הפנתה עורכת דין מטעם המינהלת את המשיבה לכך שבגין אותו בית מגורים (בית 301 בנווה דקלים), הוגשה תביעה אחרת על ידי משפחת צדוק ובהתאם לתביעה זו, התגוררה משפחת צדוק באותו הבית וזאת מינואר 2003 ועד ליוני 2005, מכוח חוזה שכירות עם המערערים 2-1. לתביעה של משפחת צדוק צורף חוזה השכירות וכן מסמכים אחרים התומכים בטענתם (כאישורי ארנונה וחשבונות חשמל).

7.      בהמשך לדברים אלה, זימנה המשיבה את המערערים לשימוע ביום 26.2.06.

         בעקבות השימוע הנ"ל החליטה המשיבה ביום 5.3.06 כי על המערערים להשיב למינהלת סך של 442,752 ש"ח, כמו כן הגישה מינהלת סלע תלונה למשטרה נגד המערערים בחשד לעבירה של קבלת דבר במרמה. ביום 2.4.06 קיבלה המשיבה החלטה נוספת, במסגרתה דחתה את הבקשה לקיים דיון נוסף או לשנות את החלטתה.