מבחנים לקביעת אשם תורם בתאונות עבודה

רקע עובדתי

1.       התובע יליד 17/8/45, נשוי ואב ל -4 ילדים, נגר לפי מקצועו, נפגע ביום 5/1/96 במהלך עבודתו אצל הנתבעת, להלן: " התאונה", והגיש תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. אין מחלוקת כי התאונה מהווה תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, להלן: " החוק", ו לא בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגע תאונות דרכים, תשל"ה - 1975.

          בזמנים הרלוונטיים לתביעה הנתבעת היתה מעבידתו בשכר של התובע, והבעלים ו/או המחזיקה של המתקנים והאביזרים שבהם ובאמצעותם ביצע התובע את עבודתו, לרבות הבעלים של המלגזה הידנית המונעת בכח חשמלי, מסוג 1250 - E.G.Vמס' 14930593222, אשר היתה מעורבת בתאונה, להלן: " המלגזה". 

התביעה הוגשה תחילה ביום 16/7/96 לבית המשפט השלום, והועברה לבית משפט זה בהתאם להחלטת בית משפט השלום מיום  25/10/00, בעקבות בקשה, בש"א 18168/00, לתיקון כתב תביעה. כתב התביעה המתוקן הוגש לבית משפט זה ביום 13/11/00 להלן: "כתב התביעה". שמעתי את הראיות והוגשו סיכומים בכתב. אסקור ואנתח להלן את חומר הראיות וטענות ב"כ הצדדים. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נאמר אחרת.

אקדים ואציין כי בסימון המוצגים של התובע נפל שיבוש: בע' 21 לפרטיכל סומן המוצג ת/2 ואילו בע' 33 סומן המסמך שהוצג, בטעות, כ-ת/4. בפועל  לא הוצג מסמך שסומן ת/3.

על נסיבות אירוע התאונה העידו התובע ועובד נוסף שעבד אצל הנתבעת, מר עזרא זבולון, להלן: " עזרא". הנתבעת לא הביאה עדים לעניין זה. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת נסיבות אירוע התאונה, אחריותה של הנתבעת ולגובה הפיצויים החייבת בהם, אם בכלל. 

אין מחלוקת כי התאונה ארעה תוך כדי הובלת "פלטות עץ", להלן : "הפלטות", ע"י התובע יחד עם עזרא על גבי המלגזה כדי להעביר את הפלטות מהמחסן למנסרה. תמונות המלגזה הוצגו וסומנו - ת/4, ת/5, ת/6 וכן נ/1,  התובע תיאר את פעולתה בע' 59 ש ' 1-7 כך :

" ש.         עזרא .... מושך עם הידית של המלגזה מצד אחד, שזהה לצורך העניין מקדימה, ואתה מאחור מהצד השני.

ת.                     נכון. איפה שהסכינים של המלגזה זה הקדימה, ז"א איפה שיש בתמונה ת/4 את שני הסכינים (שבית המשפט סימן בחץ עם שני איקסים בתוך עיגול), זה נקרא החלק הקדמי של המלגזה. והחלק האחורי הוא הידית, שהיא ההגה שבית המשפט מסמן באות א' בתוך עיגול, נקרא החלק האחורי של המלגזה. כשנוהגים במלגזה ומחזיקים בידית והנסיעה היא כאילו שהמסיע חוזה רברס (לאחור), אני עומד בצד הימני הקדמי ותומך בפלטות."

עזרא משך את  המלגזה בידית שלה מצד ההגה, והתובע מהצד השני - ע' 59 ש' 7- 1. תוך כדי ההעברה הפלטות התמוטטו ונפלו על התובע, מחצו את רגלו ופגעו בעוצמה בגופו. התובע הובהל לבי"ח רמב"ם, שם אובחן כי הוא סובל מזעזוע מוח עקב הפגיעה בראשו ובנוסף נגרם לו שבר בקרסול ורגל ימין, חבלות ברגל שמאל ובגב. התובע אושפז שם עד תאריך 7/1/96.

          כפי שעולה מעדותו של התובע, ביום התאונה אמור היה מנכ"ל הנתבעת לבקר במקום ולכן הורה מנהל הנתבעת, מר גיורא, להלן" " המנהל", לתובע לקחת עמו עובד נוסף ולפנות את הפלטות מן המחסן אל אזור המנסרה. התובע פנה לעזרא ושניהם ביחד העבירו את הפלטות. היו מספר העברות עד שאירעה התאונה. הנתבעת לא הביאה ראיות כדי לסתור גירסה זו לטענתה, לא מדובר בפעולה חריגה כפי שטוען התובע. יתרה מכך, ממשיכה הנתבעת וטוענת כי התובע עצמו, במעמדו כמנהל המנסרה ומחלקת עץ ופרזול, היה מורה על העמסה ומנחה העובדים בנוגע לדרך ההעמסה וההובלה. עוד טענה הנתבעת כי בניגוד לגרסת התובע, היה בנמצא רצועות מתאימות לקשירת הפלטות. הנתבעת הכחישה את טענת התובע כי הפלטות היו בגודל כזה שלא התאימו להעברה במלגזה ולא היה ניתן להניחן במאוזן ובבטחה, אך לא הביאה ראיות לתמוך בטענותיה.  

          מן הראוי בשלב זה להתיחס לטענת ב"כ הנתבעת בס' 2.3 לסיכומיו לפי "צמח לפתע" טענות בסיכומי ב"כ התובע שלא הועלו בכתב התביעה ומצביע על הטענה של "יום גשום שחייב כיסוי הפלטות ברצועות ניילון", הטענה בדבר "חוסר רצועות מתאימות לקשירת הפלטות" וכי "זו הפעם הראשונה שהתובע ביצע העברה של הפלטות מהמחסן למנסרה" והטענה בדבר גודל לא מתאים של הפלטות והעדר אפשרות לתמרן איתן.

עיינתי בכתב התביעה וחזרתי ועיינתי בטענות ב"כ הנתבעת בסיכומיו ולא שוכנעתי כי התובע העלה בסיכומיו טענות עובדתיות חדשות שלא הועלו בכתב התביעה. בס' 17  לכתב התביעה פירט התובע את המעשים והמחדלים הרשלניים שהוא מיחס לנתבעת. אכן נכון הוא כי התובע לא העלה את ענין "היום הגשום" בכתב התביעה אך יתר הטענות "החורגות" שלטענת ב"כ הנתבעת העלה התובע בסיכומיו, אינן למעשה "חורגות". הן הועלו בס' 17  לכתב התביעה, ומכל מקום ניתן למצוא להן סמוכין בסעיף זה.

טענות התובע לגבי האחריות לתאונה

2.      בכתב התביעה וכן בסיכומיו טען התובע כי התאונה נגרמה כתוצאה ממעשיה ומחדליה הרשלניים של הנתבעת ו/או מי מעובדיה, המתבטאים, בין היתר, במעשים ו/או במחדלים הנטענים לחילופין או במצטבר: לא נקטה בכל אמצעי הזהירות הדרושים; לא הדריכה אותו בעבודתו ( ו/או את יתר העובדים); לא דאגה לקשירת וייצוב המטען על המלגזה; השתמשה במלגזה לא תקינה ו/או לא תקנית ו/או שאינה מתאימה לביצוע עבודות מסוג זה; לא הדריכה המשתמש בפועל בהפעלת המלגזה ו/או בנהיגתה ו/או לא נקטה באמצעי זהירות בזמן העמסה, פרוק המלגזה או הובלת המטען עליהם; לא דאגה לסביבת עבודה בטוחה ומתאימה לביצוע העבודה; לא דאגה להסרה ו/או סילוק מכשולים בדרכה של המלגזה; לא דאגה למתקנים שהיו מונעים את התאונה כגון כלוב הובלה ו/או מתקני ו/ או אביזרי הובלה לא נהגה לפי כללי הבטיחות, פקודת הבטיחות והתקנות שהותקנו לפיה; לא נהגה ולא נקטה בכל אמצעי הזהירות הנדרשים ממעביד זהיר.

עוד טען התובע בס' 3 ו - 4 לסיכומיו כי היתה זו הפעם הראשונה בה נדרש להעביר פלטות מהמחסן למנסרה, ואף על פי כן, לא ניתנה לו כל הדרכה או הנחיה טרם ביצוע העבודה .

בכתב התביעה טען התובע, כי יש להחיל על נסיבות אירוע התאונה את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", אך על טענה זו לא חזר בסיכומיו.

התובע טען, כי ככלל, הובלו הפלטות באמצעות מלגזה חשמלית שהיא גדולה יותר, וזאת עד פתח הכניסה למנסרה, משם הועברו ידנית אל המנסרה.

כאמור, על נסיבות ואופן אירוע התאונה העידו התובע ועזרא. ב"כ התובע הפנה בסיכומיו לעדותו של עזרא בע' 6,  בה תיאר את הפלטות, המשקל של כל אחת  כ- 50-60 ק"ג, הגובה - 2.40 ורוחב - 1.20.  הפלטה היא מסיבית עם ציפוי מלמין. בתשובה לשאלה האם הוא זוכר את מספר הפלטות אמר: "... אני לא זוכר בדיוק אבל אני חושב שבין 8-10 פלטות" .