מאסר עולם לתושב כסיפה בגין רצח אשת אביו

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

הכרעת הדין מגוללת את פרטי מעשי הרצח. הנאשם רצח את המנוחה - אשת אביו, ונתפס ביום 25.4.13 בשעות הבוקר המוקדמות, ביום החמישי להיעדרות המנוחה, כשגופת המנוחה נמצאה בתוך תא המטען של רכב שהיה נהוג על ידיו, בסמוך לקריה למחקר גרעיני בנגב (קמ"ג), כשהיא במצב של ריקבון מתקדם, תפוחה וחרוכה בחלקים רבים ומוסתרת בתוך תא המטען.

מעשה הרצח בוצע בשל סכסוכים שהיו בין הנאשם ואחיו לבין המנוחה, שאף הייתה קורבן אלימות ביחס למעשים שנעשו כלפיה לפני היעלמותה, כיון שהם סברו שהמנוחה לא טיפלה כראוי באביו וחשדו כי היא בוגדת בו.

לאחר הרשעת הנאשם הורינו על הגשת תסקיר נפגע עבירה, באשר לאחות המנוחה ולאחר קבלת התסקיר טענו הצדדים לעונש.

תסקיר נפגעת העבירה

מתסקיר הנפגע שהוגש, עולה שא.ז., שהינה אחות של המנוחה, הפכה לשבר כלי מאז הרצח, אשר הותיר בה ובמשפחתה חלל וכאב קשה מנשוא. א.ז. מתמודדת באופן קבוע עם תחושת החסר והאובדן, כאשר הנזק שנגרם לה הינו בכל מישורי החיים, לרבות בתפקוד ההורי. כן ניכר, כי חוסר ההבנה של מניעי הרצח לצד האכזריות והאלימות הקשה בה נרצחה המנוחה, אינם מרפים מא.ז. ומחריפים את כאב האובדן ותחושת הבגידה והפגיעה מצד הנאשם ואחיו. נוכח כל האמור, יש מקום להשית פיצוי משמעותי לטובת א.ז.

במסגרת הראיות לעונש הוגש רישום פלילי של הנאשם (סומן ת/א'). כמו כן, לתיק זה צורף לבקשת הנאשם תיק מס' 6827-05-13 מבית המשפט לתעבורה בבאר-שבע, שעניינו מספר עבירות תעבורה.

במסגרת הטיעונים לעונש, ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר עולם חובה, הקבוע בחוק וכן פיצוי משמעותי ומאסר על תנאי בנוגע לתיק שצורף.

בפתח הדברים, ציינה ב"כ המאשימה, כי מתסקיר הנפגעת עולה, כי הפגיעה במשפחה הינה קשה, מתמשכת ומשליכה על תפקודה היומי וההורי של אחות המנוחה, בין היתר לאור האכזריות והאלימות הקשה בה נרצחה המנוחה ונגדעו חייה. אשר על כן, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם פיצוי משמעותי, בהתאם לסכום המרבי הקבוע  בחוק.

ב"כ הנאשם ביקש שלא להשית פיצויים על הנאשם, זאת לאור מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. בדבריו, הדגיש ב"כ הנאשם, כי הנאשם, שהינו בן 35, נשוי ואב לשלושה ילדים, מתקיים מהבטחת הכנסה ואינו נתמך על ידי משפחתו. כן ציין, כי ביום 5.5.13, לאחר הרצח, חתמו בני משפחת הנאשם על הסכם "עטווה" (נספח כג'- סומן נ/א') עם משפחת המנוחה, במסגרתו שולם למשפחת המנוחה סכום של 10,000 דינר ירדני וניתן חופש מנקמת דם לגברים ממשפחת הנאשם למשך שנה, וכעבור שנה נחתם הסכם "עטווה" נוסף המשחרר את משפחת הנאשם מנקמת דם, במסגרתו קיבלה משפחת המנוחה תוספת של 40,000 דינר ירדני ששולמו כפיצוי למשפחה (נ/ב' -נ/ג').

ב"כ הנאשם הדגיש, כי בהסכם אין נטילת אחריות או הודאה על כך שהנאשם הוא הרוצח, והדבר נעשה מתוקף האחריות על המנוחה, ועל כן עתר להימנע מהשתת פיצוי.

בדבריו האחרונים בפנינו, הנאשם הכחיש את ביצוע העבירה, לא הביע חרטה ולא נטל אחריות למעשיו.