מאסר לבעלים של חברת עמרם אזולאי בגין עבירות של קבלת דבר במרמה

רקע:

1.         שני כתבי אישום הגישה מדינת ישראל נגד הנאשם חנן אזולאי (להלן: "הנאשם"). כתב האישום הראשון בתיק 3318/05 הוגש ביום 15.6.05 ובו אישומים רבים לגבי עבירות שאותן ביצע הנאשם בין השנים 2002 - 2004, כפי שיפורט להלן. כתב אישום זה תוקן  לצורך מו"מ להסדר טעון והוא הוגש לבית המשפט ככתב אישום מתוקן ביום  1.5.07. הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן  ביום 1.5.07 (להלן: "התיק הראשון").

כתב האישום השני הוגש ביום 19.3.07 נגד הנאשם ונאשם נוסף, עמרם אזולאי,  שהינו אביו של הנאשם  (להלן: "התיק השני"). כתב אישום זה מייחס לשני הנאשמים  ביצוע עבירות שהתרחשו בין השנים 1998- 2003. כתב האישום בתיק השני תוקן גם הוא בהסדר טיעון. התיקון התייחס רק לנאשם. ביום 3.2.08 הודה הנאשם והורשע בכתב אישום מתוקן בשנית בעבירות שיוחסו לו באישום הראשון שבתיק השני. לבקשתו צורפו העבירות באישום זה לעבירות בהן הודה הנאשם בתיק הראשון.

2.         על פי כתבי האישום בשני התיקים שימש הנאשם בתקופות הרלוונטיות כמנהל חברת הבניה "אזולאי עמרם חברה לפיתוח ייזום והשקעות 1996 בע"מ" (להלן: "החברה"). החברה עסקה בבניה של דירות בבתים חד ודו משפחתיים בבאר-שבע בשכונת רמות, בראשון לציון, באילת וכן בפרוייקט של בניה רוויה בשכונת רמב"ם בבאר-שבע. הדירות בפרוייקט עדי (להלן:"הפרוייקט"/"פרוייקט עדי") במתחם רמב"ם בבאר-שבע עניינם האישומים שבתיק הראשון. מכירתן של 12 יחידות דיור ממושכנות בבאר-שבע ובראשון לציון ל - 12 רוכשים תמימים שלא ידעו כי הם רוכשים דירות ממושכנות, הוא עניינו של כתב האישום בתיק השני.

3.         על פי כתבי האישום בתקופות הרלוונטיות קיבל הנאשם לידיו בתיק הראשון כספי תמורה של קונים ומנגד הציג להם מצג שווא לפיו הם מקבלים בטוחה בצורת ערבות בנקאית, שמטרתה להגן על הכספים ששילמו, בעוד שבפועל זייף הנאשם את הערבויות הבנקאיות ורוכשי הדירות לא קיבלו לידיהם כל בטוחה להבטחת הכספים ששילמו ולא קיבלו לידיהם את הדירות שבנייתם הופסקה. בתיק השני מכר הנאשם ל - 12 רוכשים דירות שמושכנו לבנק לטובת רוכשים שרכשו אותן קודם. עקב קריסת החברה נוצרה יריבות בין הרוכשים לבנקים, ששיאה היה הגשת תביעה כספית ע"י בנק הפועלים נגד הרוכשים.

4.         כתבי האישום המתוקנים מגוללים מסכת קשה וטרגית שבמרכזה ביצוע של שורת עבירות מרמה וגניבה שבוצעו על ידי הנאשם במשך מספר שנים, שאליהן התלוו פעולות של זיוף ושימוש במסמכים מזוייפים  תוך פגיעה חמורה בלקוחות שנתנו בנאשם אמון והפקידו בידיו את  מיטב כספם  וחלקם נותרו לא כסף וללא דירות.

5.         עו"ד ליאור גפן, ב"כ כונס הנכסים הרשמי, העיד ביום 18.12.07 במסגרת הראיות לעונש שהובאו מטעם המאשימה. לדבריו, בנייתן של הדירות בפרוייקט עדי הופסקה עוד בשנת 2004 ועד ליום מתן עדותו לא הוחל בהשלמת הבניה. מדובר ב 87 יחידות דיור שרוכשיהן הם הנפגעים. לדבריו הפרוייקט סבוך בבעיות משפטיות. מדובר ברוכשים שחלקם חסרי ערבויות בנקאיות, חלקם מחזיקים ערבויות בנקאיות מזוייפות, לחלקם נמכרו דירות ממושכנות. עוד לדבריו, קיים שעבוד על המקרקעין לטובת בנק דיסקונט למשכנתאות וקיימים גם חובות לרשויות המס. רוכשי הדירות מתגוררים בדירות שכורות ומשלמים דמי שכירות בנוסף לתשלומי המשכנתא לבנקים למשכנתאות. חלק מהרוכשים פלשו לדירות וגרים באתר בניה על כל המשתמע מכך, שכן כאמור השלמת הבניה בפרוייקט מתעכבת. בבניינים קיימים ליקויים בטיחותיים המהווים סכנה לציבור.

6.         עוד סיפר עו"ד גפן כי כונס הנכסים הרשמי פועל להשלמת הבניה תוך צמצום הפגיעה ברוכשים. עד כה מתנהלת השלמת הבניה תוך אילוצים וקשיים. שני בעלי תפקידים שמונו ככונסי נכסים השתחררו מתפקידם. כיום תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לאשר את התחלת הבניה. בית המשפט המחוזי מינה עו"ד לטפל בפרוייקט השלמת הבניה אך מאחר ומדובר בקבוצה גדולה של רוכשים הוגשו הרבה התנגדויות. נכון ליום מתן עדותו של עו"ד גפן ממתינים כל הצדדים למתן החלטה סופית.

כתבי האישום:

7.               בתיק הראשון, ת.פ. 3318/05 מואשם הנאשם ב- 21 אישומים, שב - 19 מהם מיוחסות לו העבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ב - 14 מהם מיוחסות לנאשם בנוסף גם העבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל באמצעותו דבר לפי סעיף 418 (סיפא ואמצע) לחוק ושימוש במסמך מזוייף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 420 + 418 (סיפא ואמצע) לחוק הנ"ל וב - 7 אישומים מיוחסות לו בנוסף העבירות של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 (3) לחוק. למען הסדר יובהר כי באישום השניים עשר ובאישום החמישה עשר מיוחסות לנאשם העבירות של זיוף מסמך  ושימוש במסמך מזוייף בלבד, ובאישום האחד עשר מיוחסת לנאשם בנוסף ליתר העבירות גם עבירה של  ניסיון לקבלת דבר במרמה  בנסיבות מחמירות.

                  בתיק השני, בת.פ. 1823/07, מואשם הנאשם ב - 12 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין ובעבירה של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק.

כתב האישם ב ת.פ. 3318/05

8.               על פי האישום הראשון ביום 19.12.02 התקשר סלע דקל (להלן: "דקל") עם הנאשם בחוזה לרכישת דירה בפרוייקט עדי. עד ליום 11.7.03 הפקיד דקל בידי הנאשם סך של 297,332 ש"ח (להלן: "הכספים") על סמך התחייבותו של הנאשם לספק לו ערבות בנקאית  להבטחת הכספים הנ"ל שאותם קיבל דקל כמשכנתא. הנאשם קיבל מבנק דיסקונט סניף דימונה מסמכים המעידים על מתן ערבות בנקאית להבטחת הכספים וזאת כאשר נכתב במפורש במסמכי הערבות כי הערבות בתוקף, רק אם החברה תפקיד בבנק את הכספים ששימשו כבסיס למתן הערבות. הנאשם לא הפקיד בחשבון החברה בבנק את הכספים ובמקום זאת הוא זייף את מסמכי הערבות באופן ששינה אותם על ידי החלפת עמודים כדי שלא תופיע התנייה כל שהיא בגין תוקף הערבות. הנאשם מסר צילום של המסמכים המזוייפים לדקל כדי שיאמין כי יש לו ערבות להבטחת הכספים. מאחר והכספים לא הופקדו, כאמור לעיל, לא נכנסה הערבות הבנקאית לתוקף. לשאלת דקל מדוע לא קיבל לידיו את מסמכי הערבות המקוריים, השיב לו הנאשם כי המסמכים המקוריים נשלחו לבנק ממנו נטל דקל את המשכנתא. לאחר הגשת כתב האישום המקורי, קיבל דקל מבנק דיסקונט את כספי הערבות שביטל הנאשם.

9.               על פי האישום השני פעל הנאשם באותה שיטה במקרה של הגב' שרה מאיר (להלן: "שרה"), אשר חתמה  עם הנאשם על הסכם לרכישת דירה בפרוייקט עדי ביום 5.1.03.  הנאשם קיבל מידיה של שרה, במרמה בנסיבות מחמירות, סך של 600,000 ש"ח תוך הצגת מצגי שווא בפני שרה במקרה אחד כאילו סיפק לה ערבות בנקאית אמיתית לחלק מכספה בסך של 360,000 ש"ח ומבלי  שהיה בכוונתו לספק את הערבות ובמקרה השני פעל כאילו היה בכוונתו לספק לשרה ערבות בנקאית לחלק נוסף של כספה  בסך של 240,000 ש"ח מבלי שהיה בכוונתו לספק ערבות כאמור. בתה של שרה,  לאחר שגילתה את המרמה  נגד אמה, קיבלה מהנאשם את כל כספה חזרה.

10.              באישום השלישי פעל הנאשם באותה שיטה במקרה של המתלונן אלון טלגאוקר  (להלן: "אלון") אשר הוא ואשתו רכשו דירה בפרוייקט עדי ביום 31.12.02. אלון ואשתו שילמו לנאשם על חשבון הדירה סך של 489,957 ש"ח. במקום להפקיד הכספים בבנק  זייף הנאשם את מסמכי הערבות הבנקאית שקיבל מבנק דיסקונט ומסר את המסמכים  המזוייפים לאלון תוך הצגת מצג שווא, שבכוונתו לספק לאלון ערבות בנקאית אמיתית לכספו. בפועל בוטלה הערבות על ידי הבנק מאחר ולא היה לה תוקף עקב אי הפקדת הכספים שקיבל הנאשם מאלון. לאחר הגשת כתב האישום המקורי קיבל אלון מבנק דיסקונט את כספי הערבות  שביטל הנאשם.

11.              על פי האישום הרביעי חתמו שושנה לוי סודי ובעלה בנימין (להלן: "שושנה ובנימין") ביום 5.3.03 על הסכם לרכישת דירה בפרוייקט עדי. הנאשם פעל באותה שיטה וקיבל מידי שושנה ובנימין סך של 280,000 ש"ח, תוך הצגת מצג שוא כי הוא נותן להן ערבות בנקאית אמיתית ומקורית לכספם ומבלי שהיה בכוונתו לספק את הערבות כאמור וכן  תוך שהוא גונב את הערבות הבנקאית המקורית שקיבל לידיו ובמקום לתתה לשושנה ולבנימין הוא השיב אותה לבנק אשר ביטל את הערבות. הנאשם בנסיבות אלה זייף מסמך בנסיבות מחמירות ועשה בו שימוש בכוונה לקבל באמצעותו את כספי שושנה ובנימין  וכן גנב נכס שקיבל לידיו בשביל אדם אחר.

12.              במסגרת הראיות לעונש הגיש ב"כ המאשימה את ת/23 שהינה הצהרת נפגע לפי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א 2001 ותקנותיו, שנעשתה על ידי שושנה סודי. בהצהרתה מספרת שושנה כי חתמה על חוזה לרכישת הדירה עם הנאשם. לטענתה, בדיעבד היא מבינה כי בעת שהנאשם חתם עמה על ההסכם הוא היה מודע למצבה הכספי הקשה של החברה ולא גילה לה על כך. לדבריה, נתן לה הנאשם ערבות בנקאית מצולמת שהיתה מזוייפת. פניותיה לבנק בענין זה לא נענו. עוד לדבריה האירועים גרמו למתח נפשי גדול בבית ובעלה נפטר משברון לב וחלומה על מעבר לדירה חדשה נגוז. כתוצאה מהמצב עלה לחץ דמה והיא מטופלת בכדורים. כל חייה השתנו.

13.              על פי האישום החמישי חתמו איסק ולרינה גרבר (להלן: "איסק ולרינה") ביום 7.11.02 על הסכם לרכישת דירה בפרוייקט עדי. הנאשם פעל באותה שיטה וקיבל מידי איסק ולרינה סך של 550,000 ש"ח תוך הצגת מצג שוא כי הוא נותן להן ערבות בנקאית אמיתית ומקורית לכספם ומבלי שהיה בכוונתו לספק את  הערבות כאמור וכן  תוך שהוא גונב את  הערבות הבנקאית המקורית שקיבל לידיו ובמקום לתתה לאיסק ולרינה הוא השיב אותה לבנק אשר ביטל את הערבות. הנאשם בנסיבות אלה זייף מסמך בנסיבות מחמירות ועשה בו שימוש בכוונה לקבל באמצעותו את כספי איסק ולרינה וכן גנב נכס שקיבל לידיו בשביל אדם אחר.

14.              על פי האישום השישי חתמו אברהם ושלומית סבג  (להלן: "אברהם ושלומית" ) ביום 29.12.04 על הסכם לרכישת דירה בפרוייקט עדי. הנאשם פעל באותה שיטה וקיבל מידי אברהם ושלומית סך של 515,000 ש"ח תוך הצגת מצג שוא כי הוא נותן להן ערבות בנקאית אמיתית ומקורית לכספם ומבלי שהיה בכוונתו לספק את  הערבות כאמור וכן  תוך שהוא גונב את  הערבות הבנקאית המקורית שקיבל לידיו ובמקום לתתה לאברהם ושלומית הוא השיב אותה לבנק אשר ביטל את הערבות. הנאשם בנסיבות אלה זייף מסמך בנסיבות מחמירות ועשה בו שימוש בכוונה לקבל באמצעותו את כספי אברהם ושלומית.