מאסר לאדם שהיכה בראשו של אחר עם בקבוק

1.      הנאשם, יעקב שאולי, יליד שנת 1967, הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי כתב האישום, ביום 13.11.03 ברח' פייר קניג בירושלים,  תקף הנאשם את המתלונן, מיכאל כהן (להלן: "המתלונן").

המתלונן העיר לנאשם שבקבוק שהכניס למתקן המיחזור לבקבוקים לא יקלט. בתגובה לקח הנאשם בקבוק זכוכית והיכה באמצעותו בראשו של המתלונן. הבקבוק נשבר וגרם למתלונן חתכים קטנים ונפיחות בקרקפת.

כפי שקבעתי בהכרעת הדין מיום 10.5.09, ההליכים בעניינו של הנאשם התמשכו על פני שנים, מעבר למקובל, זאת בשל סיבות שכולן קשורות לנאשם, אשר עשה דין לעצמו, התחמק ו"נעלם" ולא הופיע למרבית הדיונים. כנגדו הוצאו צווי הבאה מעת לעת, עד שלבסוף נעצר עד למתן הכרעת דין וגזר דין זה.

2. ב"כ המאשימה, עו"ד עדי יהלומי, טענה בטיעוניה לעונש כי יש למצות עם הנאשם את הדין ולגזור עליו עונש חמור.

לטענת המאשימה, לנאשם עבר פלילי מכביד ולחובתו 20 הרשעות קודמות בעבירות אלימות שונות, תקיפות שוטרים, עבירות רכוש, איומים, סמים ועוד.

אלימות חסרת רסן היא שגרת חייו של הנאשם, אשר כך נהג בעת ביצוע העבירה דנן וכן במהלך ניהול ההליכים נגדו בתיק זה.

הנאשם תקף את המתלונן ללא כל התגרות מצידו, והמאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגדו לא היה בו כדי להרתיעו. במהלך הדיון העיר הנאשם הערות מאיימות לעבר ב"כ המאשימה, כלפי הסניגור עו"ד מוטי אייוס וכלפי בית המשפט.

לשיטת המאשימה, התנהגותו של הנאשם מעידה על מסוכנות יתירה שנשקפת לציבור ממעשיו, במיוחד נוכח התמכרותו לסמים.

ב"כ המאשימה הגישה פסיקה בה גזרו בתי המשפט עונשי מאסר ממושכים בעבירות דומות, וביקשה להטיל גם על הנאשם עונש מאסר ממושך.

עוד ביקשה ב"כ המאשימה להתחשב בכך שהנאשם לא נטל אחריות, ניהל את התיק במשך שנים, תוך הפגנת זלזול ואי התייצבות לדיונים.

ביחס למצבו הנפשי של הנאשם נטען, כי הנאשם הוכרז כשיר לעמוד לדין הן מחמת מצב נפשי והן מחמת פיגור שכלי ולפיכך, אין להתחשב במצבו הנפשי לעניין העונש.

ב"כ המאשימה הוסיפה כי לחובת הנאשם מאסר על תנאי חב הפעלה ל-8 חודשים. מאסר זה נגזר על הנאשם בת.פ. 1399/02 בבית משפט זה, בגין עבירת איומים כלפי אמו ואחותו. בערעור שהוגש על אותו גזר דין, הותיר בית המשפט המחוזי את המאסר על תנאי על כנו.

לאחר מכן, בת.פ. 2233/03, הורשע הנאשם בעבירת אלימות בשנית, אך בית המשפט התחשב במצבו של הנאשם ותקופת התנאי הוארכה.

3 חודשים בלבד לאחר שהוארך התנאי, ביצע הנאשם את העבירה בתיק זה, ועתה מאסר זה הינו חב הפעלה.

לפיכך, ביקשה ב"כ המאשימה למצות את הדין עם הנאשם, להטיל עליו עונש מרתיע, להרחיקו מהחברה לתקופה ממושכת ולהפעיל במצטבר את המאסר על תנאי. כמו-כן, ביקשה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי בגין כל עבירת אלימות ולחייבו בפיצוי הולם למתלונן.

3. לקראת דיון הטיעונים לעונש הוחלף ייצוגו של הנאשם על ידי הסניגור עוה"ד ארנון איתן, לאחר שהסניגור, עו"ד מוטי אייוס, שייצג את הנאשם קודם לכן, ביקש לשחררו מייצוגו, לאחר שזה איים על חייו במהלך דיון בבית המשפט.

ב"כ הנאשם, עוה"ד איתן, טען כי מצבו הנפשי של הנאשם והבנתו את ההליכים המתנהלים נגדו מוטלים בספק רב. בנוסף, הנאשם ניזוק מאחר שהמומחה שנתן את חוות הדעת הפסיכיאטרית מטעמו, לא התייצב לעדות.

 לטענת הסניגור, הדברים שהפנה הנאשם כלפי בית המשפט, הסניגור והמאשימה, מעידים על מצבו הנפשי של הנאשם וחוסר התובנה, ובכך על בית המשפט להתחשב. לשיטתו, חוות הדעת אינה מציגה תמונה מלאה, כפי שניתן היה לספק בתסקיר, אשר לא אושר בתיק זה.