מאסר ועבודה צבאית למורשע בעבירות שימוש בסמים ואחזקתם

1. המערער הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ובעבירה של החזקת סם מסוכן, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. כמפורט בגזר דינה של הערכאה קמא נתפס המערער ביום 25 באוגוסט 2007 כשעל גופו 1.99 גרם קנאביס. בחקירה שנפתחה בעקבות כך הצטווה המערער כדין למסור דגימת שתן וסירב לעשות כך בטענה כי אין לו אמון בבדיקה ובמשטרה.

2. מסתבר כי המערער נדון ביום 4 באפריל 2006 בפני בית הדין הצבאי במחוז שיפוט צפון בגין עבירות של שימוש בסמים ואחזקתם. עניינה של ההרשעה שם בשישה מעשי שימוש בקנאביס ובאחזקה בביתו של 0.39 גרם מן הסם. בית הדין הצבאי הטיל עליו אז, בין היתר, 90 ימי מאסר על תנאי שהם בני הפעלה בתיק דנן.

3. בבית הדין קמא עתרה התביעה הצבאית להטיל על המערער עונש מאסר לריצוי בפועל ולהפעיל את עונש המאסר המותנה באופן חופף, בצד עונש מאסר מותנה ופסילת רישיונות. המערער ביקש כבר בבית הדין קמא להאריך את עונש המאסר המותנה.

4. דעות שופטי בית הדין קמא נחלקו בשאלת העונש הראוי למערער. רוב שופטי הערכאה קמא סבורים היו כי הישנות העבירות וכן העובדה כי המערער מסר דבר שקר בחקירתו מחייבים השתת עונש מאסר בפועל, לפחות כהיקף המאסר המותנה. הם ראו, אפוא, להטיל על המערער ארבעים וחמישה ימי מאסר בפועל ומאסר מותנה, ולהפעיל את עונש המאסר המותנה באופן חופף. בשים לב למשך המאסר ולעובדה כי המערער לא הורשע בשימוש בסם ראו רוב שופטי בית הדין קמא להשית על המערער שנה של פסילת רישיונות הנהיגה. אחד משופטי בית הדין קמא סבור היה כי ענישה כגישת רוב השופטים מכבידה יתר על המידה ואינה צודקת, ביחס להיקף העבירות הנוספות שעבר המערער. שופט זה, לו דעתו נשמעה, היה מאריך את התנאי בשנתיים, מטיל את שתי שנות הפסילה, כדרישת סעיף 37א(א1) לפקודת הסמים המסוכנים, וכן 750 ש"ח קנס.

5. בערעור, מבקש המערער לאמץ את דעתו של שופט המיעוט בבית הדין קמא, ולהאריך את תקופת התנאי שהוטלה על המערער במשפטו הקודם. לחלופין, עותר המערער כי העונש המוטל והמופעל ירוצו בעבודה צבאית.

6. המערער הוכשר כלוחם חי"ר ושירת כלוחם במשך תקופה משמעותית. בהמשך עבר לשמש במחלקת הלוגיסטיקה בגדוד ועשה כך, כעולה מחוות דעת מפקדו, על הצד הטוב ביותר. לאחר שהשלים כמעט שלוש שנות שירות שוחרר משירות צבאי בספטמבר 2007, מחמת אי התאמה, בשל הסתבכויותיו בענייני סמים. נמסר כי המערער עובד מזה מספר חודשים ב"עבודה מועדפת".

7. המערער הסתבך בעבירות סמים, עמד לדין ונענש. הוטל עליו אף מאסר מותנה. מוראם של אלה לא היה עליו והוא שב והסתבך בעבירות סמים. דרך המלך הינה הפעלת העונש המותנה, ולא הארכתו (ראו ע"פ 4517/04 מסראווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(6) 119, 127 (2005)). לא הוצבע כאן על נסיבות יוצאות דופן אשר יצדיקו הארכת התנאי. על כן, עמדתה של התביעה הצבאית בבית הדין קמא, בעתירתה להורות על חפיפת העונש המוטל והעונש המופעל, הייתה עתירה הוגנת ומתונה.

8. לא מצאנו על כן מקום לקבל את עתירתו העיקרית של המערער, להאריך את התנאי. מתוך התחשבות בעובדה כי המערער סיים זה מכבר את השירות הצבאי והוא מנסה לבסס דרכו במסגרת האזרחית, אנו רואים להקל עמו הקלת מה ולהורות כי חלק מעונש המאסר, המוטל והמופעל, ירוצה בעבודה צבאית.

9. הערעור מתקבל, אפוא, בחלקו, במובן זה שעל המערער יהיה לרצות מחצית מעונש המאסר הכולל שהוטל עליו בבית הדין קמא, ארבעים וחמישה ימים, בניכוי חמשת ימי מעצרו, בכליאה ממשית. המחצית השנייה תרוצה בעבודה צבאית, במחנה שנלר בירושלים, בתנאים שהומלצו על ידי הממונה על העבודה הצבאית. יתר הוראות גזר דינה של הערכאה קמא ייוותרו בעינן.

10. המערער יתייצב לריצוי פרק הכליאה, ביום 15/4/08, עד השעה 9:00, בבס"כ xxx בצריפין. לאחר סיום פרק הכליאה יתייצב המערער ביום 1/6/08, עד השעה 9:00 אצל רמ"ד שיקום במקמצ"ר, לתחילת ריצוי פרק העבודה הצבאית.

ניתן והודע היום, י"ז באדר ב' התשס"ח‏, 24 במארס 2008‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

         ______________        ______________        ______________

                      אב"ד                                 שופט                                 שופט

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין