מאסר בפועל תוך דחיית הסדר טיעון - על גבר ששבר אפה של בת זוגו

התובעת :

לאור ההסדר שהוצג ביום 28/5/2008, אנחנו מבקשים לאמץ ההסדר, ולגזור על הנאשם 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ש"ח הפיצוי כבר הופקד בקופת בית המשפט, התביעה סברה שבנסיבות אלה לא ניתן לאמץ המלצת השירו להקלה לעונש.

מדובר בעבירה חמורה על אף מה שאמור בשירות המבחן, לא ניתן להתעלם מהפגיעות במתלוננת. כיוון ששוחחנו עם המתלוננת, ולאור התסקיר, שיתלב בהליך טיפולי, ולא יהיו תיקים נוספים, העדר צפי להשנות המקרים, נוכל להסתפק בעבודות שירות ברף הגבוה שבו.

ההסדר נעשה בהסכמה ועל דעת המתלוננת. היא אומרת שמאז אותו אירוע נותק הקשר איתו, והיא אמרה שמעדיפה שלא תעיד במשפט, והיא מרחמת עליו שלא ילך לכלא. במסגרת השיקולים של התסקיר החיובי, התביעה סברה שיש לחרוג בנסיבות הענין.

הסניגורית :

אני מפנה לתסקיר, לעמדת המתלוננת, להבעת החרטה הכנה והאמיתית של הנאשם, והוא למעשה התאלמן לפני 15 שנה, וגידל שני ילדים קטינים, עובד היום ומרוויח משכורת מינימום. לנאשם עבר נקי. אין בינו לבין המתלוננת כל קשר בשנתיים האחרונות, וכל אחד הלך לדרכו.

הנאשם :

אני מבקש רק לגדל עד הסוף את הילדה. הילדה הקטנה שלי בת 16.

גזר דין

1.         הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, בכך שעל רקע רצון המתלוננת - עימה ניהל מערכת יחסים רומנטית משך כשנה וחצי - להפסיק את הקשר עימו, הגיע לביתה, דפק בחוזקה על דלת הבית תוך שהוא צועק "יותר טוב תפתחי לי" ומשפתחה המתלוננת את דלת הבית, דחפה הנאשם לתוך הבית, המתלוננת אמרה לנאשם כי אינה מעוניינת בנוכחותו בביתה, והנאשם הכה בפניה בחוזקה במכת אגרוף תוך שהוא אומר לה "את לא יודעת עם מי את מתעסקת" וגרם לה חבלה חמורה, שהתבטאה בשבר בקיר האף ודימום באף ומתחת לעין.

2.         על פי ההסדר, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן. הוסכם, כי בכפוף לתסקיר חיובי, תגביל התביעה עתירתה ל-6 חודשי מאסר שתבחן ריצויה בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי בסך 5,000 ש"ח למתלוננת.

            עד מועד הטיעונים לעונש הופקדו הפיצויים.

            בטיעוניהם לעונש ביקשו הצדדים לכבד את ההסדר.

3.         הנאשם יליד 1948, ללא עבר פלילי, עלה ארצה מטד'זקיסטן עם ילדיו בשנת 1998, אלמן ואב ל-3 ילדים, שניים בגירים.

            בשנת 1994 נפטרה רעיית הנאשם, שגידל ילדיו, לדבריו, בגפו.

            הנאשם הביע צער על התנהגותו, טען כי לא היתה לו כוונה לפגוע במתלוננת, וכי הגיב בתוקפנות נקודתית על רקע תחושות קשות של חוויות דחייה, ניצול, פגיעה ותסכול.

הנאשם הביע חשש מהשלכות ההליך, ובפרט מאסר בדרך של עבודות שירות.

המתלוננת הדגישה כי אינה חשה מאויימת ואינה חוששת לשלומה.

מעסיקו של הנאשם מסר כי הנאשם ביצע תפקידו לשביעות רצונו המלאה. השירות התרשם כי מדובר בהתנהגות חריגה לאורח חייו של הנאשם, וכי ההליך מהווה עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות.

בשים לב לחלוף הזמן מאז העבירה, חריגותה, ניתוק הקשר בין בני הזוג, ויחסו הרציני של הנאשם, המליץ השירות להסתפק ב-200 שעות של"צ.