מאסר בפועל לעובד הוצל"פ בחיפה בגין זיוף בידי עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים ועוד

כתב האישום וההליכים

1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בשלוש עבירות של זיוף בידי עובד ציבור, לפי סעיף   414(2)+421 רישא לחוק העונשין, בשלוש עבירות של שיבוש הליכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין ובשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין. להשלמת התמונה יובהר שבהכרעת הדין זיכיתי את הנאשם מעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וכן קבעתי שלא הוכחה הנסיבה המחמירה שבעבירת הזיוף בידי עובד ציבור שעניינה קבלת "דבר באמצעות מסמך מזויף". לאור כך הורשע הנאשם בחלופה המקלה יותר שבסעיף 421 +414(2) לחוק העונשין. 

1. עובדות המקרה תוארו בהרחבה בהכרעת הדין, אך אחזור על עיקרן לצורך גזר הדין. הנאשם שימש כעובד לשכת ההוצאה לפועל בחיפה והיה חברו הטוב של אדם בשם מיכה זינטי  אשר היה בעל משרד לטיפול בתיקי הוצאה לפועל (להלן: "זינטי").

בשלושה מקרים שונים, התבקש הנאשם על ידי זינטי לשנות פרטים מהותיים בתיקי הוצאה לפועל. היו אלו תיקים ישנים בהם לא בוצעה כל פעולה שנים רבות וסכום החוב בהם היה גבוה. בשני תיקים היה סכום החוב כ- 1,500,000 ש"ח ובתיק השלישי  כ- 77,000 ש"ח.

השינויים אותם ביצע הנאשם לבקשתו של זינתי כללו שינוי שמות החייב והזוכה באותו תיק, והעברתו מיד לאחר מכן ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת. במהלך שמיעת הראיות הובהר שתוצאת העברת תיק ישן ללשכה אחרת היא שהתיק מקבל מספר של תיק "חדש" שכן המספר כולל את חודש ושנת הפתיחה (בדומה לתיקי "נט המשפט").

הנאשם ביצע שינויים אלו ללא שקיבל לידיו בקשות בכתב, כמתחייב בלשכת ההוצאה לפועל, אלא הוא עשה כן לבקשתו של זינתי על פי בקשות טלפוניות.

מטרתו של זינתי בשינויים אלו הייתה להשתלט על עיזבונות של קשישים שנפטרו עריריים, אולם לנאשם לא יוחסה ידיעה על תכנית זו. כמו כן לא יוחסה לנאשם כל טובת הנאה  שצמחה לו מפעולותיו כאמור. לאור כך זיכיתי, כאמור, את הנאשם מהחלופה המחמירה שבסעיף 421 לחוק העונשין (אשר יוחסה לו בכתב האישום וכנראה בשגגה) והוא הורשע בחלופה המקלה שברישא לסעיף 421 הנ"ל.  עוד אציין כי זיכיתי את הנאשם מעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שכן קבעתי שלאור העובדה שמדובר בעובד הוצאה לפועל וזינתי היה חברו הטוב, אין בהכרח צורך בתכנון מוקדם של השניים לצורך ביצוע העבירה והיא יכולה הייתה להתבצע גם ללא תכנון מוקדם, אלא אגב פניה טלפונית של זינתי והיעתרותו של הנאשם לבקשה.

בהכרעת הדין דחיתי את טענת הנאשם לפיה האמין שמבצע הוא פעולה לגיטימית וכשרה, במסגרת תפקידו כפקיד הוצאה לפועל. קבעתי שהנאשם היה מודע לכך שמדובר בפעולות שאינן מבטאות זכות אמת וכי זינתי לא היה זכאי לקבל את מבוקשו בדרך המלך, היינו על ידי הגשת הבקשה בכתב והפנייתה לרשם לצורך החלטה. קבעתי גם שהנאשם היה מודע היטב לכך שהפקידים אינם רשאים לבצע פעולות של שינוי שם החייב או הזוכה וכן העברת תיק ללשכה אחרת, וכאשר עשה כן ידע היטב שהוא מבצע פעולה שמצויה בסמכות רשם.