מאסר בפועל לעברייני מס

הרקע העובדתי והאישומים

1.       עומדים לדין שני נאשמים וחברה פרטית שביצעו עבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

כתב האישום כולל 11 אישומים העוסקים בעיקר בעבירות מס שביצעו הנאשמים 1 ו-2 במסגרת עיסוקם כסוחרי ומתווכי נדל"ן, כל אחד על פי החלק שיוחס לו באישומים (והם יפורטו בהמשך). הנאשמת 3, חברה פרטית בבעלותו של הנאשם 1 (להלן: "החברה"), הפעילה בשנת 2002 גן ילדים בראשון לציון; היא מואשמת בעצמה וביחד עם הנאשמים האחרים בכך שביצעו בשנת 2002 עבירות מס בקשר עם הפעלתו של גן הילדים.

2.       כתב האישום המקורי הוגש ב-1.9.04. הנאשמים כפרו בכל האמור בכתב האישום, ונשמעו ראיות בתיק. בחודש דצמבר 2006 הודיעו באי כוח הנאשמים כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון עקרוני. לפיכך, נעתרתי לבקשתם לחזור בהם מכפירתם, ואיפשרתי אורכה ממושכת להסרת המחדלים, שכן, זו היוותה תנאי מקדמי בהסדר הטיעון (להלן: "ההסדר").

3.       במסגרת ההסדר הוגש כתב אישום מתוקן, הכולל 11 אישומים כולם מתייחסים לעבירות שביצע הנאשם 1, וחלקם לעבירות שביצע ביחד עם הנאשם 2 ועם החברה, בהרכב זה ואחר. בשל מהות האישומים והיקפם, בשל חשיבותם בקביעת העונש, ונוכח טיעוניהם המורכבים של הצדדים, וכן, בשל הפער בין הנאשמים, אפרט את המעשים המיוחסים לכל אחד ואחד מן הנאשמים.

א.      הנאשם 1 מואשם, בשני האישומים הראשונים, בתרשומות כוזבות שרשם בהצהרות הון שהגיש לפקיד השומה בשנים 1993 ו-2000, תוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה; זאת, משום שבשתי הצהרות ההון שהגיש, כאמור, הוא כלל במרמה רשימה כוזבת של זכאים בסך 600,900 ש"ח, ונמנע, לעומת זאת, מלכלול רכב שמחירו 100,000 ש"ח, ומספר נכסי מקרקעין שרכש (דירה שמחירה 289,910 ש"ח, אותה רשם על שם חמותו; דירה שמחירה 230,772 ש"ח; ועוד ארבעה נכסי מקרקעין אותם רכש במחיר כולל של 2.1 מליון ש"ח).

ב.       בשלושה אישומים (האישום השלישי, הרביעי והחמישי) מואשם הנאשם 1 בכך שהשמיט הכנסות מדיווחיו השנתיים לפקיד השומה, וזאת, תוך שימוש בדרכי מרמה, עורמה ותחבולה:

בהתאם לעובדות האישום השלישי, השמיט הנאשם 1 מהדו"חות שהגיש לפקיד השומה בגין הכנסותיו בשנות המס 1994, 1995 ו-1996, כמנהלה של חברת דנגי בע"מ (לתיווך ופיננסים), את מירב ההכנסות שהפיק ממקור הכנסה זה, ואשר הסתכמו בשלושת השנים בלמעלה מ-3.3 מליון ש"ח.

באישום הרביעי נאמר, כי בדו"ח שהגיש הנאשם 1 לפקיד השומה בגין הכנסותיו בשנת המס 1997, דיווח הנאשם על הכנסות מינימליות שהפיק מעיסוקו כמנהלה הפעיל של חברת א.ד. להב יזמות והשקעות בע"מ (לתיווך ופיננסים), והשמיט מהדו"ח את מירב הכנסתו ממקור זה בסך 406,820 ש"ח.

על פי האישום החמישי, השמיט הנאשם 1 מהדו"ח שהגיש לשנת 1998 הכנסה שהפיק מעיסוקיו, ששיעורה 961,536 ש"ח.

ג.       באישום השביעי מואשם הנאשם 1 במסירת הצהרה כוזבת למנהל מס שבח מקרקעין, בניגוד לסעיף 98(ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963,  בקשר לעסקת מכר מקרקעין בשפיים.

ד.       ארבעה אישומים עוסקים בהכנסותיה של הנאשמת 3, חברה שהקים הנאשם 1 לצורך הפעלתו של גן הילדים "אור לגני", ועבירות שעברו הנאשמים בקשר להכנסות אלה.

הנאשם 1 מואשם באישום השמיני בכך שייחס בשנת 2001 את הכנסות החברה בסך 562,690 ש"ח לאחותו, לילי גל, והעלים מפקיד השומה את העובדה שאלה הכנסותיו שלו, וכל זאת, תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה.

באישום התשיעי מואשמים הנאשם והחברה כי בשנת 2002, ללא סיבה מספקת, נמנעו מהגשת דין וחשבון על הכנסותיה של החברה; באישום העשירי מואשמים הנאשמים 1 והנאשם 2 בכך שמסרו לפקיד השומה, על פי דרישתו, תשובות כוזבות בכתב במודע, כאשר הצהירו בשנת 2002, כי פרט להכנסותיהם מהחברה אין להם הכנסות נוספות; ו באישום האחד עשר מואשמים שלושת הנאשמים בכך שהכינו וקיימו בשנת 2002 פנקסי חשבונות כוזבים כשבעצה אחת רשמו את נאשם 2 כשכיר אצל החברה, למרות שהעובדה הייתה שקרית.

ה.      האישום השישי הוגדר כמרכז כתב האישום. הנאשמים 1 ו-2 מואשמים בו בהשמטת ובהעלמת הכנסות שהפיקו מעיסוקם בסחר ותיווך בנדל"ן במהלך השנים 1999 ועד 2002 (להלן: "התקופה הרלוונטית").

בתקופה הרלוונטית ביצע הנאשם 1, בסיועו של נאשם 2, לפחות 34 עסקאות בנדל"ן, מהן צמחו לשני הנאשמים הכנסות של לפחות 10,627,632 ש"ח. הנאשמים, כך מסתבר, לא הודיעו לפקיד השומה על עיסוקם כסוחרים ומתווכים בנדל"ן, ולא ניהלו את פנקסי החשבונות והספרים המתאימים כנדרש בחוק, ואף לא הנפיקו חשבוניות מס בגין מרבית העסקאות. בנוסף להכנסות בלתי מדווחות אלה, היו לנאשמים בתקופה הרלוונטית הכנסות נוספות שלא קיבלו ביטוי בדיווחים למס הכנסה.

לגבי הנאשם 2, טוענת המאשימה, כי בתקופה הרלוונטית לא הגיש כלל לפקיד השומה דו"חות על הכנסותיו. ואילו הנאשם 1, דיווח לפקיד השומה בשנות המס 1999 ו-2000 בכזב על הכנסות מופחתות כשכיר, והעלים את הכנסותיו מעיסוקו העיקרי האמור. בשנות המס 2001 ו-2002 לא הגיש הנאשם 1 כלל דו"חות על הכנסותיו.

מהאמור לעיל עולה כי הנאשם 1 העלים בשנים האמורות הכנסות שהגיעו כדי 1.7 מליון ש"ח לערך, ואילו הנאשם 2 העלים בתקופה הרלוונטית הכנסות בסך 529,381 ש"ח.

שני הנאשמים השמיטו בארבע השנים - 1999 עד 2002 - הכנסות שהפיקו במשותף בסכום העולה על 10.6 מליון ש"ח.