מאסר בפועל למורשע בנהיגה בזמן פסילה בעל עבירות תעבורה קודמות

1.         המערער הורשע על פי הודייתו בנהיגת רכב בזמן שבו היה פסול מלנהוג, וכשאין בידו רישיון נהיגה בר-תוקף - עבירות בניגוד לסעיפים 67 ו-10 לפקודת התעבורה, כסדרם.

2.         אחר הרשעתו, השית עליו בית המשפט קמא ( כבוד השופט א' טננבאום) עונשים של מאסר בן 10 ימים, מאסר על תנאי, פסילה מהחזקת רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים,  וקנס 1,000 ש"ח.

3.         הערעור מכוון לרכיב המאסר בפועל בלבד.

4.         בית המשפט בערכאה הדיונית ציין בגזר הדין, כי העבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה היא חמורה והפכה למכת מדינה, באופן שפסולי-נהיגה רואים בעונש הפסילה המלצה ותו-לא. העונש המקובל על עבירה זו, כך לדברי השופט המלומד בבית המשפט קמא, הוא מאסר בפועל לתקופה קצרה וסמלית, ובמקרה דנן, אין סיבה לסטות מעונש זה.

5.         בית המשפט קמא הוסיף בגזר הדין, כי הוא ער לכך שקיימת גישה אחרת, בערכאת הערעור, ולכן הציע למערער לבצע מאסר בעבודות שירות, במקום מאסר בפועל, אלא שההצעה לא הייתה מקובלת על המערער.

חומרת העבירה וענישתה

6.         סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע ...

" מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקופה  הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו... דינו - מאסר שלוש שנים או קנס... או שני העונשים כאחד"

תקופת המאסר המרבית שקבע המחוקק על עבירה של נהיגה בזמן פסילה, היא שלוש שנים בעוד שתקופת המאסר המרבית על עבירות תעבורה אחרות כמפורט בסעיף 62 היא - שנתיים. אמת נכון, שקיימות בפקודת התעבורה עבירות חמורות אחרות שעונשן בולט בחומרתו, כמו העבירה של הפקרה אחרי פגיעה (סעיף 64א), וקיימות עבירות אחרות שעונשן תקופת מאסר מרבית של שלוש שנים, כגון: גרימת מוות ברשלנות שבנהיגה (סעיף 64), או אי-עצירת רכב לפני מפגש מסילת ברזל (סעיף 65) . קביעת עונש מאסר לתקופה מרבית של שלוש שנים, בא ללמד על כוונת המחוקק לראות בעבירה זו חומרה מיוחדת.

זה הדין וזו גם ההלכה. בפסיקה ענפה ראו בתי המשפט השונים, בכל הערכאות, את העבירה של נהיגה ברכב בתקופת פסילה, עבירה חמורה שטומנת בה סיכונים רבים לבטיחותם של הנוסעים ברכב, ושל עוברי דרך אחרים. זאת וגם זאת, יש בביצוע עבירה זו משום "ביזוי החוק וצווי בית המשפט" (ראו רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל, לא פורסם).

7.         מי שנוהג ברכב בזמן פסילה, הרי הוא מודע לאיסור, מודע לעבירה ומודע לסיכונים. אם חרף כל אלה הוא ממשיך לנהוג, אין זאת כי אם הוא חותר, במודע, תחת אושיות החוק, הסדר הציבורי וצווי בית המשפט, ועושה כל אלה לפלסתר.

            משום כך ראוי לדון נאשם כזה על דרך החומרה, וכך אמנם נהגו בתי המשפט - לבטא חומרה זו בהשתת מאסר - אם לימים ספורים ואם לחודשים, הכל לפי הנסיבות של המקרה הקונקרטי.

8.         נוהגי רכב רבים הם אנשים מן היישוב, "נורמטיביים" בדרך כלל, ואך העידן המוטורי - המודרני מביא רבים מהם למצבים שונים של עבירות תעבורה, לעיתים באשמם ולעיתים בשל מצבים מורכבים של תנועה בדרך שמשולבים בהם גורמים רבים ושונים. אולם, מי שנוהג בזמן פסילה - אינו כזה. מי שעושה כן, יודע , היטב, כי אך משום הסיכוי השואף לתחתית הרמה, שלא ייתפס על ידי רשויות האכיפה. הוא יכול להמשיך לנוהג תקופה ארוכה, והייתה הפסילה כלא הייתה.

9.         אין ספק בלבי, כי העונש ההולם מי שביצע עבירה זו הוא עונש של מאסר, בדרך כלל.

            נחלקו הדעות בבית המשפט, ובעיקר בערכאות הדיוניות, אך גם בערכאת הערעור, אם יש להשית עונשי מאסר בפועל, בגין עבירה זו, ולו לימים ספורים, או שיש להמתין לעבירה השנייה, אחר שהנאשם הוזהר במעשהו העברייני הראשון.

10.       לדידי, עבירה זו, אף אם ראשונה היא, טומנת בחובה אזהרה גדולה, שמי שעובר את העבירה צפוי למאסר. אם יוטלו מאסרים בגין עבירה זו והקול יצא, די בכך כאזהרה, אף שלא מן הדין.

11.       ועוד זאת, האם מאסר לתקופה של ימים, וראיתי בפסקי דין שונים של הערכאות הדיונים מאסרים ל-4, 5 או 7 ימים, הכל לפי טעמו של השופט - האם הוא עונש הולם.

            סבורני שהעונש האמור אכן הולם, בדרך כלל, ובמיוחד כאשר הנאשם גורר מאחוריו קופת שרצים של עבירות תעבורה.

12.       ועוד הערה עמי, גזירת העונש היא מלאכתו של השופט, ואין הוא יכול לחלוק בה עם הצדדים. אם השופט סבור שיש להשית על הנאשם מאסר שיבוצע בעבודות שירות, אין הוא צריך לשאול את הנאשם אם הוא מוכן לכךכחלופה של מאסר לימים ספורים. מאסר בעבודות שירות, הוא בראש ובראשונה - מאסר, ואך ביצועו נעשה בדרך אחרת מזו שנעשית מאחורי סורג ובריח, אמת הדבר, שיש לנקוט זהירות בשליחת אדם למאסר שיבוצע בכלא, ובמיוחד כאשר מדובר בתקופה של ימים. משום כך, יש להעדיף בעבירה ראשונה, כאמור, ביצוע המאסר בעבודות שירות, אלא שאז יש לקבוע תקופת מאסר של כחודש ימים.