מאירי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.השאלה המתעוררת בתיק זה הינה זכאות התובע לקצבת זקנה לתקופה שקדמה ליום 1.9.09.

2.אלה העובדות הרלבנטיות:

א.התובע יליד 1.4.41 והגיע לגיל פרישה בחודש אוגוסט 2007.

ב.התובע הגיש תביעה לקצבת זקנה ביום 12.5.11.

ג.הכנסות התובע לשנת 2007 (בהתאם לשומה שהוגשה בחודש 8/08) עולות על ההכנסה המירבית.

ד.תביעת התובע לקצבת זקנה לשנת 2008 נדחתה לאור סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

ה.שומת שנת 2009 הוגשה ב- 3.11.11.

לפי הנחיות פנימיות של הנתבע, המועד לעילת תביעה בקצבת זקנה הינו המועד בו הגיש המבוטח את ההצהרה בדבר שומה למס הכנסה.

לפיכך, אושרה לתובע קצבת זקנה החל מיום 1.9.09.

3.טענות התובע -

א.התובע לא הגיש בשוגג ובתום לב את התביעה לקצבת זקנה במועד.

ב.התובע פנה מספר פעמים בעל פה למוסד לביטוח לאומי ונאמר לו שמאחר והינו עצמאי ויש לו הכנסות עליו להמתין עד גיל 70.

ג.המוסד לביטוח לאומי היה צריך להודיע לתובע מבעוד מועד על זכאותו לקצבת זקנה.

4.טענות הנתבע -

א.על פי סעיף 296 לחוק יש להגיש תביעה תוך 12 חודשים מהמועד בו נוצרה העילה.

לפיכך, היה מקום לאשר את תביעת התובע החל מחודש 5/10 ודהיינו 12 חודשים מהמועד בו הוגשה התביעה.

ב.כדי להקל עם המבוטחים רואה הנתבע את מועד הגשת השומה למס הכנסה כמועד היווצרות העילה לקצבת זקנה כאשר מדובר בעובד עצמאי.

מאחר והשומה לשנת 2009 הוגשה בחודש 3/11 והתביעה לקצבת זקנה הוגשה בחודש 5/11 אושרה התביעה מ- 1/09.

לעומת זאת, שומת שנת 2008 הוגשה בחודש 9/09, לפיכך הוגשה התביעה (5/11) בחלוף 12 חודשים ממועד העילה ולפיכך נדחתה התביעה לשנת 2008.