מאירוב יצחק נ' פרידנזון שרותים לוגיסטים הובלה ופרויקטי

פסק דין

התובע עבד כנהג משאית אצל הנתבעת תחילה בחודשים 11-12/03 וב-1/04 ובהמשך מ14/3/04 ועד 1/6/06.

התובע דורש בתביעתו זו שכר וזכויות סוציאליות מכוח חוק ו/או צו הרחבה בענף ההובלה מ28.2.01.

עילות התביעה הן : תוספת יוקר בסך 296 ₪,פדיון חופשה בסך 10,362 ₪, הפרשות לקרן השתלמות בסך 15.116 ₪ שכר שעות נוספות בסך 127,255 ₪, החזר ניכוי מהשכר בסך 391 ₪ ו-פיצויי פיטורין בסך 21,828 ₪. התובע מחשב את זכאותו על בסיס שכר ממוצע של 9,095 ₪ לחודש ,391 ₪ ליום ,שמורכב משכר יסוד ותוספת מחזור בשנה האחרונה לעבודתו.

בכתב ההגנה נאמר כי צו ההרחבה בענף ההובלה אינו חל על היחסים בין הנתבעת לתובע כיון שהנתבעת הינה חברה בהתאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל ולפיכך חלים על היחסים בין הצדדים הוראות ההסכם הקיבוצי בענף ההובלה.,(להן "ההסכם הקיבוצי").

באשר לעילות התביעה נטען כי, תוספת יוקר נכללה בשכרו של התובע ובתקופת עבודתו לא הונהגו במשק הוראות בדבר תוספת יוקר.

לתובע שולם מלוא השכר המחויב בגין חופשה שנתית כפי שקבוע בהסכם הקיבוצי שהיינו שכר משולה בתוספת 50% ואין מחילים את תוספת המחזור. התובע ניצל את מלוא זכאותו לימי חופשה.

באשר לזכאות להפרשה לקרן השתלמות, בשיעור 6% שהיא בהתאם לסעיף 64 להסכם הקיבוצי,המחויבות קמה בתום תקופת הניסיון שהיא 11.5 חודשים והמעסיק רשאי להאריך את תקופת הניסיון ל-15 חודשים. הנתבעת הפרישה מתום תקופת הניסיון המוארכת את מלוא הסכום המחויב בסך 2,301 ₪.

הנתבעת הוסיפה ,כי אם יקבע בין הדין כי תקופת הניסיון הסתיימה לאחר 11.5 חודשים אזי הסכום שהנתבעת היתה צריכה להעביר לקרן השתלמות הוא 3,001 ₪.

באשר לשעות הנוספות נטען כי לתובע שולמה תוספת מחזור בשיעור10% מערך ההובלות של המשאית עליה עבד, והסכום הוסף לשכרו החודשי של התובע זאת על פי הוראות ההסכם הקיבוצי בענף ומאחר והנתבעת לא יכלה לפקח על שעות עבודתו של התובע.

אשר על כן התובע לא היה זכאי לגמול בגין שעות נוספות לתקופת ינואר 2006 ועד יוני 2006,לחלופין נטען כי אם ייקבע שהוא זכאי בגין תקופה זו לגמול שעות נוספות בסכום הינו 23,569 ₪ יש להפחית מסכום זה את תוספת המחזור ששולמה לו בתקופה זו בסך 26,585 ₪

שכר השעות הנוספות בשנים 2004-2005 החישוב לגביהן נעשה על דרך האומדנא תוך התבססות על ממוצע השעות הנוספות בשנת 2006 ,יש לדחות את התביעה נוכח ההלכה הפסוקה כי על העובד להוכיח את גובה שכרו וכל שעה ושעה שעבד כשעות נוספות.

באשר לטענת התובע כי קוזז לו סך 391 ₪ משכרו, נאמר כי אף שהתובע לא ביצע את המשימות יום העבודה, ,אף שמנהל העבודה הודיע לתובע כי בגין אי ביצוע סידור עבודה יקזז יום עבודה משכרו, הרי שלא קוזז הסכום בגין אותו יום עבודה.בכל מקרה שווי יום עבודה של התובע עומד על 138 ₪.

באשר לנסיבות שהתובע טוען כי בגללן הוא זכאי לפיצויי פיטורין נטען בכתב ההגנה כי התובע עבד כנהג מובילית-משאית גוררת בין אילת לאשדוד במשך כשנה,כאשר השכר נקבע כבסיס בתוספת מחזור שחושבה כ-10% מהכנסות המשאית. התובע הוא זה שביקש לעבור לעבוד במשאית מסוג טריילר,לאחר שצבר 20 נקודות בגין עבירות תנועה.אף שמנהל העבודה הבהיר לו כי הדבר יגרור ירידה בשכר לעומת העבודה בנהיגת משאית גוררת התובע עמד על דעתו.לא היתה כל התנכלות מצד הנתבעת לתובע.הנתבעת הוסיפה כי אם ייקבע בכל זאת שקמה לו זכאות לפיצויי פיטורין הרי שהסכום הנכון הוא 11,448 ₪ וכי יש לקזז סך 2,660 ₪ בגין שכר ביתר ששולמו לתובע על פי חישובי הנתבעת.

בדיון בפנינו העיד התובע וכן העיד מר אלברט כהן,סמנכ"ל תפעול בנתבעת.

לאחר ששמענו העדויות ועיינו במסמכים שצורפו מטעם הצדדים ובסיכומי באי כוח הצדדים מצאנו כדלקמו:

תחולת צו הרחבה או הסכם קיבוצי

התובע מצרף לתביעתו את צו ההרחבה בענף התובלה .

הנתבעת ציינה בכתב ההגנה כי הנתבעת היא חברה בארגון מפעלי תובלה וככזאת חלים עליה הוראות ההסכם הקיבוצי בענף התובלה (להלן" ההסכם הקיבוצי").