מאיר נ' עירית חיפה

פסק דין

הצדדים הסכימו, כי פסק הדין יינתן על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ב-1982 ,לאחר הגשת סיכומים.

התובעת , הגב' רחל מאיר ילידת 1950 נפגעה בגופה ביום 7.8.05, בשעות הבוקר, כאשר החליקה על שמן ולכלוך במדרכה הנמצאת ליד דוכני הפלאפל בתחילת רח' החלוץ בחיפה.

התובעת נחבלה באגן הירכיים, ברגלה הימנית בעיקר בברכה הימנית.

התובעת טוענת, כי נפילתה ארעה בשל רשלנות הנתבעת, אשר לא דאגה, כי המדרכה תהא נקייה מחומרים מחליקים כמו שמן.

היות וכך על הנתבעת לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה. התובעת מונה בין נזקיה, פרט לכאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות, בעבר ובעתיד, גם פיצוי בגין הפסד השתכרות בפועל, והפסד השתכרות לעתיד.

הנתבעת כופרת באחריותה. המדרכות אינן אזור סטרילי כפי שנפסק. הנתבעת אינה יכולה להעסיק עשרות אלפי פקחים ולהשגיח על כל מ"ר בשטחה, ולא כל פגיעה עקב החלקה יש בה בכדי להטיל אחריות על הרשות המקומית. בדיון ציין ב"כ הנתבעת, כי במקום עובדות שתי משמרות לניקוי המדרכות.

בסיכומים נטען, כי התובעת עברה החלפת מפרק בברך שמאל ולא בברך ימין, כפי שעולה מן המסמכים הרפואיים המצורפים לסיכומי הנתבעת, ולכן אין כל ראיה לנזק שנגרם בברך ימין ויש להתייחס בחוסר אמון לדברי התובעת.

לתובעת רשלנות תורמת של 100%.

לחילופין, לכל היותר מדובר בפיצוי בגין כאב וסבל בעטיים יש לפצות ב- 3000 ₪ בלבד.

עיינתי בסיכומי הצדדים ובמסמכים הרפואיים.

ברח' החלוץ, בתחילתו נמצאים דוכני פלאפל משכבר הימים. אכן מדרכות אינן אמורות להיות סטריות ואכן לא כל החלקה ובסופה פגיעה, יש בה להטיל אחריות על הרשות המקומית.

אך כאן מדובר בשטח המועד לפורענות עקב הימצא דוכני פלאפל במקום, הימצא שומן ולכלוך באופן שונה מאשר במקומות אחרים, ולכן נדרשת העירייה דווקא באזור זה לפיקוח יתר, מאשר במקום נטול שומן ויש לה אחריות לגבי נפילתה של התובעת בשל החלקתה על השמן ופגיעתה עקב כך.

הניתוח להחלפת המפרק נערך בשנת 2010 ואכן לתובעת נערך ניתוח בברך זו כבר ב-1993. המסמכים הרפואיים לעניין הפגיעה בברך ימין הם מן השנים 2005 ו-2007. ואין כל רלוונטיות לנזק בברך שמאל, בוודאי משלא נחקרה כלל התובעת בעניין זה, בהתאם להסכם בדיוני בין הצדדים.

התובעת התלוננה על כאבים עזים, על כך כי אינה יכולה ללכת ולדרוך על רגל ימין כבר ביום 9.8.05, באותו יום נמצא גם בבדיקה, כי קיימת אי יכולת תנועות בברך, כולל תנועות פסיביות.

התובעת הופנתה לבי"ח כרמל והייתה בבדיקה שם באותו יום, דהיינו 9.8.05. לצערי אי אפשר לפענח את הכתוב בתעודת חדר המיון.

ביום 21.8.05, מצא רופא קופ"ח, כי קיימת נפיחות בברך הימנית וכי קיימת הגבלת טווחים קשה. הומלץ גבס והתובעת הופנתה לארטרוסקופיה.

בניתוח הארטרוסקופיה שנערך ביום 9.11.05 בבית החולים כרמל נמצא בצילום M.R.I, כי בנוסף לאוסטיוארטריטיס, חשד לפרגמנט נפרד בתוך הברך.

במסמך השחרור מבית החולים כרמל לעניין זה נכתב גם, כי בשנת 1993 עברה ניתוח ארטרוסקופיה בברכה השמאלית.

בניתוח עצמו נמצא, כי אין קרע של סהרון, אך קיים קרע חלקי של ACL, וכן שינויים ניווניים וסינוביטיס תגובתית כרונית.