מאיר נ' מלכוב ואח'

החלטה

בפניי בקשה למחוק תצהיר משלים שהוגש על ידי התובע, במסגרת הזכות הנתונה לו לפי סעיף 18 לחוק איסור לשון הרע.

נקודת המוצא העקרונית היא, כי המדובר בתצהיר הנופל לגדר ראיות לסתור, במובן הסעיף האמור, שכן מדובר בהתייחסות לעדויות שלא היו בפניי התובע בעת הגשת תצהירי העדות הראשית. עם זאת, בחינה פרטנית של טענות הנתבעים מגלה כי יש בחלקן ממש, כמפורט להלן: נספחים ת/3, ת/4 לתצהיר הינם עדות שמועה על פי טיבם. הוא הדין בנספחים ת/5, ת/6, ת/7. יש ממש בבקשה להוציאם. מטעמים דומים, יש הצדקה להורות על מחיקת סעיפים 11 – 19 לתצהיר התובע, וכן סעיף 21 לאותו תצהיר.

לעומת זאת, נוכח החלטה שניתנה בישיבה מיום 9.12.09, אין מקום להוצאת נספחים ת/1, ת/2. בטיעון המופיע בתצהיר בסעיפים 7 – 10, ביחס לנספחים אלה, אין צורך במסגרת של תצהיר, ומקומו בסיכומי התובע. יש, אפוא, למחוק סעיפים אלה. לא מצאתי מקום להורות על מחיקת סעיפים 1 – 6, מן הטעמים שניתנו על ידי התובע, הגם שאין בכך כדי לקבוע עמדה ביחס למשקל האמור בסעיפים אלה. לא מצאתי ממש, מן הטעמים שניתנו על ידי התובע, גם בבקשה למחיקת סעיפים 20, 22 – 24.

התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת באופן חלקי, על פי המפורט לעיל. התובע יגיש תצהיר מתוקן, בהתאם לאמור לעיל, עד ליום 26.10.10. עד אותו מועד יודיעו הנתבעים האם יש מבחינתם צורך בקביעת מועד לשם חקירת התובע על תצהירו. עיון ביום 3.11.10. נוכח התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, ד' חשון תשע"א, 12 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: