מאיר נ' יצחקי

פסק דין

1.בפני ערעור על שתי החלטות מיום 16.3.10 של כב' הרשמת גב' שרון הינדה שנתנו במסגרת דיון בהתנגדות לבצוע שטר שהגיש המבקש.

בהחלטה ראשונה הוטל על המערער לשלם למשיב סך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, לצורך קבלת הבקשה המתוקנת בהתנגדות.

בהחלטה נוספת בתום הדיון נקבע כי ההתנגדות תתקבל ותינתן למערער רשות להגן כפוף לתשלום ההוצאות הנ"ל.

בנוסף נקבע תנאי נוסף, תשלום סך של 250 דולר שהינו סכום לגביו נדחתה ההתנגדות ולא נתנה רשות להגן.

2.ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון וכן הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע.

לא מצאתי צורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע שכן הוגשה בסמוך להגשת עיקרי הטיעון של המשיב וממילא ניתן פס"ד בערעור לגופו.

3.תקנה 205 (א) לתקנות סדה"א קובעת כי בקשה למתן רשות להתגונן תכלול את טיעוניו של המבקש ותהא נתמכת בתצהיר, עוד נקבע כי תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לאחר מכן, אלא ברשות ביהמ"ש או הרשם.

דינה של התנגדות לביצוע שטר כדינה של בקשה למתן רשות להתגונן, וכן ברור כי התצהיר שצורף לבקשה שנערך בדרך של הפניה לבקשה, ואשר כל שנכתב בו הינו "הנני מצהיר כי המצ"ב הינו אמת", איננו בבחינת תצהיר ערוך כדין המפרט את טענות ההגנה.

4.מתן היתר לנתבע להגיש תצהיר נוסף לבקשתו הינה בבחינת עשיית חסד עמו ואין לו לנתבע זכות קנויה להוספת תצהיר, ומקל וחומר לצרף תצהיר מבלי לבקש ומבלי לקבל את רשות ביהמ"ש ובמיוחד כאשר התצהיר מוגש יום אחד לפני מועד הדיון.

החלטת הרשמת הנכבדה לאפשר למערער הגשת התצהיר כדי להציג את גרסתו הינה בבחינת עשיית חסד עם המערער ומשהחליטה להתנות בתשלום הוצאות, בדין החליטה ואין לי להתערב בהחלטתה, ואף לא בגובה הסכום שנפסק.

גם אם הסכום גבוה, במידת מה, אין הוא חורג באופן המצדיק התערבותי.

5.אין ממש בערעור בחלקו העוסק בדחיית טענת הקיזוז.

הלכה פסוקה כי טענת קיזוז, ככל טענת הגנה, טעונה פירוט,

תחשיב וכימות כספי בדרך שמפרטים כתב תביעה.

ראה ע"א 544/81 לו (3) 518, ע"א 82/81 לז (2) 355, 379/85 מ (2) 765, ע"א 16/89 מה (ז) 729.

טענת הקיזוז נטענה ע"י המערער באופן כללי ללא כימות כספי ולכן דינה של הטענה להדחות, מהפן הדיוני.

6.ההתנגדות נדחתה לגבי הסך של 250 דולר והמשיב רשאי לגבות סכום זה כבר עתה בתור פס"ד חלקי.

לא מצאתי שיש להתנות מתן הרשות להגן בתשלום הסך של 250 דולר ועל כן מתבטלת התניה זו מההחלטה נשוא הערעור.

7.בכפוף לאמור לעיל נדחה הערעור.