מאיר נ' אבו אלהיג'א ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 28.7.09 בצומת היציאה ממסעדת "מקסים" ודרך ההגנה (להלן: "הצומת"), מכוון מערב למזרח, בחיפה.

2.לטענת התובע - נהג ברכבו ועמד בצומת בנתיב האמצעי מבין שלושה בעטיו של אור רמזור אדום. מימינו עמד רכב הנתבעים נהוג על ידי נתבע 2. נתיב נסיעת התובע מאפשר לנוסעים בו לנסוע ישר ושמאלה ואילו נתיב נסיעת רכב הנתבעים, מאפשר לנוסעים בו לנסוע ישר בלבד.

עם תחלופת אור הרמזור, החל התובע לנסוע ישר בנתיב הנסיעה האמצעי ואילו רכב הנתבעים פנה שמאלה במרכז הצומת חלף נסיעה ישרה כמתחייב. בנסיבות אלה פגע רכב הנתבעים ברכבו של התובע. לרכבו של התובע נגרמו נזקים כמפורט בחוות דעת השמאי ובתמונות שצורפו לכתב התביעה.

3.לטענת הנתבעים - נהג נתבע 2 ברכבם. על פי כתב ההגנה רכב התובע הוא אשר סטה מנתיבו ופגע ברכב הנתבעים.

סבורים הנתבעים כי האחריות לאירוע רובצת לפתחו של התובע.

הנתבעים התייחסו לחוות דעת השמאי אשר אמד לכאורה את נזקי רכב התובע לאחר התיקון, אך בהמשך הוגשה חוות דעת מתקנת המתייחסת למועדי בדיקות השמאי.

4.בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע ונתבע 2.

התובע העיד, כי רכבו עמד בנתיב הנסיעה המרכזי, עת התחלף אור הרמזור החל לנסוע ישר במטרה להמשיך לכוון הכרמל אולם רכב הנתבעים שנסע מימינו, פנה שמאלה במרכז הצומת ופגע ברכבו.

נתבע 2 העיד, כי נהג ברכבו בנתיב האמצעי מבין השלושה ואילו רכב התובע נסע בנתיב השמאלי. שני הרכבים אמורים היו לפנות שמאלה בצומת, אך רכב התובע סטה לנתיבו של רכב הנתבעים. עוד העיד נתבע 2, כי לרכב הנתבעים נגרמו נזקים, אך כל ראייה לא הוצגה בנדון.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות בתמונות שהוגשו במהלך הדיון, לאחר שהקשבתי לגרסאות התובע ונתבע 2, לאחר שהתרשמתי משניהם באופן בלתי אמצעי, מעדיף אני את גרסת התובע המתיישבת היטב עם הנזק שנגרם לרכבו.

עסקינן במעיכה בכנף הימנית ומעל הגלגל הימני קדמי ופגיעה זו עולה בקנה אחד עם גרסתו.

יתירה מכך, בכתב ההגנה לא צוין כלל ועיקר כי רכב הנתבעים עמד בנתיב השמאלי.

למעלה מכך, לא הוכח בכל דרך שהיא, טיב הנזק שנגרם לרכב הנתבעים.

עוד אציין, כי לכתב ההגנה צורפה הודעת נתבעים 1 ו-2 בדבר מקרה הביטוח.