מאיר ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

1.לפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום בפתח תקווה (ת"פ 15614-12-08) מיום 20.6.10 (כב' השופטת נ.מיימון-שעשוע), בגדרה דחה בימ"ש קמא בקשה שהוגשה על ידי בא כוח העורר לקבלת חומר חקירה – פלט שיחות יוצאות של עד תביעה מרכזי מר מוסקוביץ, החל מסיום חקירתו האחרונה (בחודש מרץ 2008) ועד היום.

2.כנגד העורר הוגש בבימ"ש קמא כתב אישום המייחס לו עבירות של ניכוי מס תשומות, בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 (לחוק מע"מ), וזאת במטרה להתחמק או להשתמש מתשלום מס (55 עבירות).

3. עד התביעה המרכזי המפליל לכאורה את העורר הוא רון מוסקוביץ, אשר שיתף בזמנו פעולה עם משטרת ישראל, הודה והפליל את העורר. כנגד מוסקוביץ הוגש כתב אישום, הוא הודה והורשע ונדון למאסר אותו הוא מרצה בימים אלה. עדותו של עד זה טרם נשמעה.

בתאריך 25.2.10 העיד מטעם המשיבה החוקר בתיק, מר אביב כהן. מחקירתו הנגדית עלה כי לאחר סיום חקירתו של מוסקוביץ, עמד עמו בקשר, אותו יזם מוסקוביץ עצמו, הן טלפוני והן במסגרת ביקורים שערך מוסקוביץ במתקן החקירות. לדברי מר כהן לא תיעד את שיחות הטלפון ואת הביקורים, באשר אלה נערכו לאחר תום החקירה, ולא היו חלק ממנה. לדבריו השיחות לא נגעו לתיק החקירה.

4.לאחר שמיעת עדות זו הגיש ב"כ העורר בקשה לבימ"ש קמא לעיון בחומר חקירה, לפי סעיף 74 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, בגדרה עתר למתן הצו האמור.

5.בית משפט קמא דחה את הבקשה, בנימוק כי הבקשה אינה סבירה בהיקפה ובעלויותיה, ויש בה חדירה רבה לפרטיותו של העד, שאינה מוצדקת לאור מינוריות המידע שמסר החוקר ביחס לשיחות ספורות עם העד, מיוזמתו, שלכאורה אינן נראות חריגות בנסיבות המתוארות על ידי החוקר. עוד ציין בית משפט קמא כי ברי שהמידע שנמסר בשיחות לא תועד ולא עולה מהפלט הטלפוני, כך שהתועלת להגנה מעיתוי השיחות ומספרן המדויק, היא זניחה.

6.ב"כ העורר עותר לבטל את החלטת בית משפט קמא ולהורות על מתן הצו האמור, בנימוק כי מוסקוביץ הוא עד התביעה המרכזי בעניינו של העורר, ודווקא העובדה שלא נערכו מזכרים אודות השיחות, צריכה להוביל למסקנה כי יש מקום להורות על מתן הצו, כדי לאפשר להגנה להכין את חקירתו הנגדית של מוסקוביץ, בין היתר לעניין מהימנותו.

אשר לעלות הכרוכה במתן הצו – הביע ב"כ העורר את הסכמתו לשאת בעלויות.

7.ב"כ המשיבה עותר לדחות את הבקשה, כשהוא מבקש לסמוך על החלטת בית משפט קמא. לדבריו, אין מדובר בחומר חקירה, באשר השיחות נוהלו לאחר שהחקירה הסתיימה, ומכל מקום, גם אם לא נערכו מזכרים אודות השיחות והביקורים, הבהיר החוקר, מר אביב כהן, כי השיחות לא התנהלו סביב החקירה, ומכאן שאין במתן הצו כדי להועיל להגנת העורר, מחד גיסא, אך עלולים לפגוע בפרטיותו של מוסקוביץ, מאידך גיסא.

8.לאחר ששקלתי את כל השיקולים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

בפתח הדברים ייאמר כי העובדה שהשיחות בין עדי התביעה נוהלו לאחר תום החקירה, אין פירושה, מיניה וביה, כי אין מדובר בחומר חקירה.

הוצג בפניי פרוטוקול עדותו של מר אביב כהן לגבי תוכן השיחות, שלדבריו לא נסובו אודות החקירה. יחד עם זאת, הנני בדעה כי מן הראוי היה לתעד את השיחות, כמו גם את ביקוריו של עד התביעה המרכזי במתקני החקירה, שנערכו מיוזמתו. העובדה שהדבר לא נעשה – תומך יותר בבקשת העורר שכן להיעתר לבקשה.

אמנם נכון הדבר כי מתן הצו לא ישפוך אור על תוכן השיחות. יחד עם זאת סבורני כי יש מקום לאפשר בדיקת כמות השיחות ועיתויין, ואין להוציא מכלל אפשרות, שיכול וההגנה תוכל לעשות שימוש במידע במסגרת חקירתו הנגדית של מר מוסקוביץ, שהוא עד התביעה המרכזי והכמעט יחיד כנגד העורר.

אשר לפגיעה בפרטיותו של מוסקוביץ – ראשית, מדובר בעד תביעה שהורשע אף הוא בעבירות מאותו סוג. שנית, ממילא בכוונתי לצמצם את הצו, באופן שיתייחס אך ורק לנתונים הרלוונטיים.

9.אשר על כן, הערר מתקבל, באופן שב"כ המשיבה ימסור לידי ב"כ העורר מסמך, ובו פירוט שיחות טלפון יוצאות מטלפון (טלפונים) של מר מוסקוביץ לטלפון (טלפונים) של החוקר מר אביב כהן מיום 1.3.08 עד יום 25.2.10.

להסרת כל ספק, פלטי הטלפון הרלוונטיים יועברו לב"כ העוררת, והמידע שיימסר הוא אך ורק בהתאם להחלטתי זו, דהיינו אך ורק ההתקשרויות בין שני העדים.

בהסכמת ב"כ העורר, יישא העורר בעלויות הפקת הפלטים.

הצו יבוצע בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ה' אלול תש"ע, 15/08/2010 במעמד הנוכחים.