מאיו נ' האקדמיה לעיצוב אופנה - פשיין אקדמי

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת להשיב לידיו את מלוא הסכום ששולם בעת רישום ללימודי אופנה, וזאת עקב בקשתו לסיים את ההתקשרות עם הנתבעת.

בנוסף, עתר התובע לפיצוי בגין הוצאותיו.

בכתב התביעה טען התובע כי התקשר עם הנתבעת בהסכם ללימודי אופנה, ואולם כשלושה חודשים לאחר תחילת הלימודים, הבין כי הלימודים אינם תואמים את ציפיותיו ואת אשר הובטח לו על ידי הנתבעת ועל כן ביקש לסיים את ההתקשרות.

משפנה התובע לנתבעת, נענה בשלילה, וזאת בניגוד להבטחות שניתנו לו קודם להתקשרות.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הובהר לתובע, קודם התקשרותו, מהי מדיניות המכללה ביחס לביטול הלימודים, לרבות העובדה כי לא ניתן יהיה לבטל את ההתקשרות משהחלה שנת הלימודים.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי התקשרותו של התובע נעשתה לאחר שנרשם והשתתף בקורס קודם כך שהיה מודע היטב לתנאי ההתקשרות עם הנתבעת.

בנוסף, נטען על ידי הנתבעת כי הוצע לתובע להיכנס לקורס דומה למספר שיעורים לצורך התרשמותו מן הקורס, כי התובע ניהל משא ומתן ארוך באשר לגובה דמי הלימוד, לרבות בסיוע אחותו, ומלוא הפרטים נמסרו לו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות. טעמיי להלן:

לצורך ההכרעה בתיק זה נדרשתי למספר סוגיות:

א.הסיבה בגינה הופסקו הלימודים;

ב.ההסכמות שהיו בין הצדדים בעת ההתקשרות ולאחריה;

ג.שאלת ההצדקה באי השבת הכספים.

באשר לטעם להפסקת הלימודים הרי שבניגוד לאמור בכתב התביעה, התברר בדיון בפני כי לנתבעת נמסר שהתובע לא יוכל להמשיך בלימודיו עקב עבודתו בחברת פלאפון.

עובדה זו לא צוינה כלל על ידי התובע במסגרת כתב תביעתו.

מעדותה של נציגת הנתבעת עלה כי בעקבות פנייתו של התובע וטענותיו על כך שמעסיקתו מקשה עליו את האפשרות להמשך לימודיו נעשו על ידי הנתבעת ניסיונות להתאים את שעות הלימודים לשעות הנוחות לתובע, עקב עבודתו, וכן נמסר לידיו מכתב פנייה למעסיקה לצורך סיוע. (מכתבה של הנתבעת למעסיקתו של התובע צורף כנספח ב' לכתב ההגנה).

טענותיו של התובע בדבר אי התאמת הלימודים למצגים אשר ניתנו קודם תחילת הלימודים לא נתמכו בדבר ולא הוכחו. מצאתי את עדותו של התובע בפני בעניין זה חסרה מאוד.

ויובהר, ככל שהיה התובע מוכיח כי מהות ההדרכה אותה קיבל בפועל, הייתה שונה מזו לה התחייבה הנתבעת כלפיו, הרי שניתן היה לראות בכך כדי הפרה של התחייבויות הנתבעת כלפי התובע וכפועל יוצא לאפשר לתובע לבטל את ההתקשרות עם הנתבעת, תוך השבה מלאה של שכר הלימוד.

עם זאת- התובע לא הוכיח כי אכן זהו היה הטעם להפסקת הלימודים ולמעשה הטענות בעניין זה הוצגו לראשונה רק במסגרת פנייתו של בא כוח התובע מיום 18/11/09. דהיינו, חודשים ארוכים אחרי סיום ההתקשרות שבין הצדדים.

התובע לא יכול היה להציג פניה כלשהי בכתב בנושא זה, עדות של תלמיד אחר , מסמך השוואתי בין הפרסום קודם הרישום ללימודים אל מול הסילבוס בפועל, או אינדיקציה כלשהי אחרת להעדר תאימות בין הלימודים בפועל למה שהובטח קודם תחילתם.