בדיקה גנטית של חסרי מעמד בישראל

א.        על הפרק:

אם יש להורות על ביצוע בדיקה גנטית של תושבי חוץ בישראל או שמא "בנוהל חו"ל" וזאת בשל העובדה שהאם והקטינה חסרי מעמד חוקי בישראל?

ב.         התביעה ועמדת ב"כ היועמ"ש:

1. התובעים הגישו תביעה לאבהות ביחס לקטינה שפרטיה בכותרת. מעיון בכתב התביעה עולה נכונות והסכמה מצדם של התובעים לברר התביעה באמצעות בדיקה גנטית (בישראל), כאשר בית המשפט מבין ומסיק מכך גם הסכמה לביצוע הבדיקה בשם הקטינה. בכתב התביעה נטען כי התובע 1 תושב *** ואזרח ישראל הנשוי לתובעת  2  ולהם בת משותפת (הקטינה), כאשר השתיים חברו אליו והגיעו ארצה מרוסיה לפני מספר חודשים ומעוניינים להישאר בישראל.

2. לאחר שכתב התביעה הומצא למשיב התברר כי עמדתו הינה כדלהלן:

2.1.  ב"כ היועמ"ש סבור שבנסיבות המקרה, אין מניעה מבחינת טובת הילדה לברר התביעה באמצעות ביצוע בדיקה גנטית שהיא הראיה (המדעית) הטובה והמהימנה ביותר. הדבר אף נדרש לאור השלכות האבהות על מעמד הקטינה ואמה.

2.2.  ב"כ היועמ"ש הוסיף, כי בנטל עלות הבדיקה הגנטית אמורים לשאת התובעים בלבד.

2.3.  באשר לאופן ביצוע הבדיקה מסר ב"כ היועמ"ש, כי בהיעדר מעמד לקטינה בישראל הבדיקה תיעשה על פי נוהל חו"ל בנציגות ישראל בסנט פטרסבורג  בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות מידע גנטי. כלומר אליבא דב"כ היועמ"ש, על התובעת והקטינה לצאת את הארץ לבצע בדיקה בנוהל חו"ל ואז להמתין לקביעת מעמדה (שכן אז ספק אם תותר כניסתה ארצה).