מאור מאגרי מידע בע"מ נ' סי.פי.אם אינטרנשיונל הולדינגס בע"מ ואח'

פסק דין

הצדדים לתביעה, העובדות הצריכות לה וטענות התובע, בתמצית

התובעת הינה חברה המתמחה בין היתר בייזום פרויקטים בתחום הנדל"ן באוקראינה. המנכ"ל ובעל השליטה בתובעת הינו מר דוד מאור (להלן:" מאור"). ביום 8/6/05 התקשרה התובעת עם חברת סי.פי.אם אינטרנשיונל הולדינגס בע"מ (להלן: "סי. פי. אם") לפיו נשכרו שירותי התובעת לביצוע פרוייקט בנייה באוקריאנה. יש לציין כי אחד ממנהלי סי.פי.אם הינו מר עמיקם אורן (להלן: "אורן"), שהינו חבר אישי של מאור מזה שנים רבות (ראו מאור בעמ' 10 שו' 28; אורן בעמ' 21 שו' 1-3). בין התובעת לבין סי. פי. אם נחתם הסכם בכתב (נספח א' לכתב התביעה), שעמד בתוקפו לשנה אחת. אין מחלוקת שהתובעת וסי. פי. אם נהגו על פי הסכם זה גם בתום השנה הראשונה (להלן: "ההסכם הבסיסי"). על פי ההסכם הבסיסי היתה זכאית התובעת לשכר של 9,000$ לחודש, כשסכום זה כולל גם הוצאות אחזקת דירה ועד שתי טיסות לחודש (סעיפים 4 ו-5 להסכם הבסיסי). על סי.פי.אם היה לממן לתובעת את אחזקת הרכב והטלפון הנייד (סעיפים 2-3 להסכם הבסיסי), ונכללו הוראות לעניין תשלום בונוס על בסיס הצלחה.

כאמור הסכם זה היה בתוקף למצער עד ליום 24/6/07, עת מכרה סי.פי.אם 50% ממניותיה (לא באופן ישיר, אך דבר זה אינו מעלה ואינו מוריד) לחברת חנן מור פיתוח בינלאומי בע"מ (להלן : "קבוצת חנן מור"). קבוצת חנן מור נמצאת בניהולו של מר חנן מור (להלן: "חנן מור"). בעקבות רכישת 50% מהמניות על ידי קבוצת חנן מור, הוקמה במשותף הנתבעת – המצויה בבעלות משותפת של סי.פי.אם ושל קבוצת חנן מור.

אין חולק לעובדה שלאחר שהוקמה הנתבעת המשיכה התובעת לתת את שירותיה בפרוייקט הנדל"ן באוקריאנה; אין חולק לעובדה כי במערכת היחסים הפנימית בין השותפים בנתבעת, נותרו אנשי סי.פי.אם (מר ליאון בן דוד עד חודש ינואר 2008, אורן מינואר 2008) אחראים על הפרויקט וזאת עד חודש אוגוסט 2008; אין חולק לעובדה כי בחודש אוגוסט 2008 או בסמוך לכך אנשי קבוצת חנן מור הם שנטלו לידיהם את הפרוייקט; אין מחלוקת שבחודש אוגוסט 2008 קיבלה התובעת הודעה על הפסקת העבודה בפרוייקט; אין מחלוקת שבמהלך החודשים בהם עבדה התובעת עבור הנתבעת החליפו הצדדים טיוטות הסכמים לחתימה (ראו נספח ג' לתצהיר מאור) אך אלה לא נחתמו על ידי מי מהצדדים.

המחלוקות בין הצדדים נוגעות למעשה לשני נושאים עיקריים – המחלוקת הראשונה עובדתית בעיקרה ונוגעת לשאלה מתי סיימה התובעת את עבודתה בפרוייקט, והשנייה משפטית בעיקרה ונוגעת לשאלה מהם הסכומים להם זכאית התובעת, אם בכלל, לקבל מהנתבעת (במובחן מסי.פ.אם), בעקבות סיום העסקתה בפרוייקט באוקריאנה.

טענות התובע

התובע טוען בסעיף 16 לתצהירו שרק בסוף חודש ספטמבר 2008 הודיעה הנתבעת לתובעת על הפסקת ההתקשרות. בחקירתו נחקר מאור על סעיף זה וטען : "אני מוכן לתקן. אכן באוגוסט כשחברת חנן מור החליטה לקחת את ניהול הפעילות באוקראינה מידי עמיקם אורן זה היה באוגוסט, הודיעו לי באוגוסט שהם מעוניינים שאפסיק לעבוד איתם אבל ביקשו שאשאר לפחות חודשיים לחפיפה מול האנשים שלהם. החפיפה הייתה אמורה להסתיים באמצע אוקטובר. בסוף ספטמבר הודיעו לי שאין טעם להמשיך ולמעשה אני יכול לעזוב. לכן ההודעה לעזוב הייתה בספטמבר. זה התכוונתי כשכתבתי את התצהיר" (מאור בעמ' 15 שו' 2-7). מאור טוען כי הינו זכאי לתשלומי שכר לחודשים אוגוסט-ספטמבר 2008, בגובה של 15,500$ לחודש, כפי ששולם לו החל מחודש מרץ 2008.

עוד תובעת התובעת את הסכומים הבאים, המפורטים בסעיף 23 לתצהיר מאור: החזר הוצאות אישיות של מאור בסך 40,197 ₪; הפרשי שכ"ד באוקריאנה בסך 18,900 ₪; הפרשי שכר לחודשים ינואר עד מאי 2008, בסך 45,000 ₪; תשלום עבור שלושה חודשי התארגנות, בסכום של 186,000 ₪; פיצוי בגין הפרת הסכם – 50,000 ₪.

זה המקום לציין כי התביעה המקורית הוגשה על סך של 664,097 ₪ כנגד שתי נתבעות: הנתבעת וסי.פי.אם. לאחר הגשת התביעה ולאחר שהוגש כתב הגנה מטעם סי.פי.אם, הודיעו צדדים אלו כי הגיעו להסכם פשרה מכוחו שילמה סי.פי.אם לתובעת סך של 100,000 ₪. כפועל יוצא, הוגש כתב תביעה מתוקן הכולל אך ורק את הנתבעת, וסכום התביעה הופחת ב – 100,000 ₪.

התובעת תולה את תביעתה כנגד הנתבעת בכך שבסמוך לפני הקמת הנתבעת התחייב כלפיו אורן בתשלום בונוס של 50,000$ וכן דובר בין הצדדים על שינוי תנאי העסקת התובעת ושיפור תנאיה , בין היתר בהעלאת השכר לסך של 15,500$ ותשלום עבור שלושה חודשי הסתגלות במקרה של הפסקת ההתקשרות. התובעת מציינת בסעיף 12 לתצהיר מאור שלאחר שהנתבעת נכנסה לתמונה התחמקה הנתבעת מלחתום על החוזה החדש המגבש הסכמות אלו, אך מאידך שילמה לתובעת את שכרה ואת הוצאותיה באופן שוטף, לא זו אף זו, החל מחודש מרץ 2008 העלתה הנתבעת את השכר לסך של 15,500$, דבר הבא ללמדך שההסכם החדש השתכלל.

התובעת מציינת כי בעקבות הפסקת ההתקשרות ניסתה היא לבוא בדברים ולהגיע לידי פשרה, ואכן לטענתה אורן, אשר ייצג את הנתבעת במו"מ לפשרה, הציע תשלום של 200,000 ₪ לסילוק מלא ומוחלט של כל רכיבי התביעה. התובעת הסכימה להצעה זו אולם אז הסתבר שהנתבעת אינה מסכימה להצעת הפשרה, וכך שילמה סי.פ.אם את חלקה בלבד, והתביעה המשיכה להתברר כנגד הנתבעת.

טענות הנתבעת

הנתבעת הכחישה את כל הטענות המיוחסות לה, ובמיוחד את קיומו של הסכם מחייב בין הצדדים. לשיטת הנתבעת, היא אינה צד להסכם הבסיסי בין התובעת, וזה נחתם אך ורק בין התובעת לבין סי.פי.אם; הנתבעת טענה כי כלל לא ידעה על קיומו של הסכם זה עד להגשת כתב התביעה. הנתבעת לא הכחישה כי בין הצדדים התנהל משא ומתן לחתימתו של הסכם, אולם לטענתה משא ומתן זה לא הבשיל כדי חוזה מחייב, וזאת לנוכח חילוקי דיעות משמעותיים בין הצדדים. הנתבעת טוענת כי במהלך התקופה בה נוהל המשא ומתן אכן המשיכה להעסיק את התובעת, אולם היה ברור לכל הצדדים כי השכר החודשי שמשולם מגלם את התשלום המלא והסופי עבור כל חודש בחודשו ולכן יש לדחות מכל וכל את דרישות התובעת לתשלום הפרשי שכר; החזר הוצאות וכו', הוא הדין לעניין תקופת ההסתגלות – מונח שנדון בטיוטות שלא הבשילו כדי הסכם מחייב.

לגבי תקופת העסקה טוען חנן מור בסעיף 16 לתצהירו כי בחודש אוגוסט 2008 חדלה התובעת מלספק את שירותיה לנתבעת. הנתבעת טוענת כי במשך ארבעה חודשים לאחר הפסקת ההתקשרות לא נשמעו כל דרישות מצידה של התובעת ואלו הועלו ככל הנראה רק לאחר שהפשרה לא יצאה אל הפועל. בעניין זה טוענת הנתבעת שלא היתה חלק מהמגעים לפשרה; שלא הסמיכה את אורן לנהל פשרה בשמה ובכל מקרה הסכומים שהוצעו לא היו מקובלים עליה. הנתבעת מסכמת את טענותיה בכך שאין כל הסכם מחייב בין התובעת לנתבעת, ואילו עבור התקופה בה נוהל מו"מ בין הצדדים, במהלכה המשיכה התובעת להעניק את שירותיה, שולמו כל התשלומים הנדרשים והיא אינה חייבת דבר לתובעת.

העדויות והסיכומים

בתיק זה הוגשו תצהיר מאור מטעם התובעת ותצהיר חנן מור מטעם הנתבעת. בשלבים מוקדמים יותר של ההליך בקשה התובעת לזמן לעדות ללא תצהיר את אורן ובן דוד. הנתבעת התנגדה לזימון עדים אלו, אך במהלך קדם המשפט שהתקיים ביום 29/11/10 נעתרתי לבקשה והוריתי על זימונו של אורן, זאת לאחר שב"כ התובעת קיבל את המלצת בית המשפט והצהיר כי אם בית המשפט יעתר לזימונו של אורן, די לו בכך (עמ' 6 שו' 19-20). כך נשמעו בדיון מאור, אורן וחנן מור. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה ויש לגשת לשלב ההכרעה שתחולק לשתי שאלות – האם זכאית התובעת לשכר עבור חודשים אוגוסט-ספטמבר? ומהם הסכומים להם זכאית התובעת מהנתבעת, אם בכלל, עקב הפסקת הקשר בינהן.

תשלום עבור חודשים אוגוסט – ספטמבר

התובעת טוענת כאמור כי גם אם לא נחתם הסכם בכתב (ועל כך אין מחלוקת), וגם אם יקבע שהתובעת אינה זכאית לסכומים נוספים מעבר לשכר העבודה, הרי אין מחלוקת שהתובעת זכאית לשכר עבור עבודתה, ולראיה התשלומים ששולמו לתובעת מחודש יוני 2007 ועד חודש יולי 2008, ועד בכלל. אכן ברמת העיקרון הצדק עם התובעת, גם אם לא נכרת הסכם אך גובש מנגנון שכל עוד התובעת מעניקה שירותים לנתבעת יש לשלם תמורתם, אזי יש צורך לברר עד מתי ניתנו שירותים אלו.

בעניין זה, כמו בכל ראשי התביעה האחרים, הנטל רובץ על התובעת. עליה לשכנע את בית המשפט שגם בחודשים אוגוסט-ספטמבר ניתנו שירותים לנתבעת. סבורני שהתובעת לא הרימה נטל זה. בתיק זה לא הוגשו ראיות המתעדות את העבודה השוטפת, דוגמת יומני עבודה; תכתובות בנוגע לניהול האתר באוקריאנה; הזמנת חומרים; קשירת הסכמים וכויצ"ב מסמכים מהם ניתן היה ללמוד על מעורבות התובעת בפרוייקט בחודשים אוגוסט-ספטמבר.