מאדי נ' מנהל מס רכוש

פסק דין

פתח דבר:

1.ערעור על החלטת וועדת הערר (להלן: "הוועדה") לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א – 1961 (להלן: "החוק") מיום 5.3.2013 (להלן: "ההחלטה"), לפיה נדחה ערר המערער, לאחר שבעקבות פסק דין מיום 7/8/2011 (להלן: "פסק הדין") בערעור קודם שהגיש המערער, הורה בית משפט זה (כב' הש' ד. קרת-מאיר), על השבת הדיון לוועדה.

פסק הדין:

2.על פי פסק הדין, מספר שנים לפני מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, עסק המערער בשיווק מוצרי חברת "שטראוס" בצפון הארץ.

המערער המשיך בעיסוקו זה, מספר חודשים לאחר הלחימה, עד שחיסל את עסקיו, בעיקר בשל הסכנות שעבר בתקופת הלחימה.

בתקופת המלחמה המשיך המערער וחילק מוצרי "שטראוס", ללא תמורה, באזור הצפון לתושבים ששהו במקלטים.

במהלך שנת 2006, מכר המערער חלק מקו החלוקה, ובהמשך קו חלוקה נוסף.

במהלך חודשים אפריל ויוני 2006 רכש המערער 2 קווי חלוקה נוספים.

לאחר שהמערער מכר קו אחד והתחיל לרכוש קווים חדשים, התכוון לרכוש קו חלוקה נוסף, אולם הדבר לא עלה יפה והמלחמה והסיכון הביאו אותו לחיסול העסק.

בגין תקופת הלחימה בחודש יולי 2006 קיבל המערער, בחודש אוגוסט 2006, פיצוי בסך 140,000 ₪ לפי הפרש המחזורים.

3.בחלוף מספר שנים דרש המשיב את השבת הפיצוי מתוקף סמכותו לפי תקנה 9 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) התשל"ג – 1973 (להלן: "התקנות") בנימוק שהירידה במחזור לא נבעה מהלחימה אלא כתוצאה מחיסול עסקי המערער לפני המלחמה ולכן אינו זכאי לפיצוי.

4.בית המשפט קבע כי טענת המשיב, לפיה המערער חיסל את עסקו לאחר מכירת הקו בחודש אפריל 2006, התבררה כלא נכונה וכי המערער המשיך לעבוד גם ביוני 2006 ולפיכך אין מקום לטענה כי המלחמה אינה הסיבה להקטנת המחזור.

5.עוד נקבע בפסק הדין שאין מקום להתערבות בקביעותיה העובדתיות של הוועדה, ובין היתר, כי הירידה במחזוריו של המערער נובעת ממכירת עסקו בסוף אפריל 2006.

6.עם זאת נקבע כי הוועדה הבהירה, כחלק מקביעותיה העובדתיות כי: "המסקנה המתבקשת היא שלכל הפחות חלק (ההדגשה במקור – י"ל) מהירידה בהכנסות, זו אשר מופיעה עוד לפני המלחמה, אינה קשורה למלחמה אלא למכירה".

לאור דברי הועדה, כי אינה יודעת איזה חלק מהירידה קשור למכירה, שכן בסיס דיווחי המערער אינו אמין, קבע בית המשפט כי: "בנסיבות אלה אין מקום לשלילה מוחלטת של הפיצוי אלא לדרישה להשבה חלקית בלבד".

לאור זאת, קבע בית המשפט כי "נראה שיש מקום... לעשות חישוב, ולו רק על דרך הערכה, על מנת להביא לידי ביטוי את אותה מסקנה של הועדה על פיה חלק מהירידה בהכנסות המערער אינה קשורה למלחמה אלא למכירה".

לאור האמור, הורה בית המשפט על השבת הדיון לוועדה על מנת שיתקיים דיון שיאפשר את דרך ההערכה.

החלטת הוועדה

7.כמצוות בית המשפט, דנה הוועדה בעניינו של המערער, כדי להגיע למסקנה, ולו על דרך האומדנה.