מאדי נ' חדי ואח'

פסק דין

1. א. הנתבעים היו בעלים של דירה בת 3 חדרים (להלן:"הדירה"), ובעודה מוחזקת על ידי שוכרת, נחתם ביום 8.8.11 הסכם מכר בין הצדדים, לפיו רכשה התובעת את דירת הנתבעים. החזקה בדירה נמסרה לתובעת ביום 1.1.12, כאשר באותה עת עדיין החזיקה בה השוכרת וחוזה השכירות בא לסיומו ביום 30.9.12.

בכתב התביעה מציינת התובעת, שכל המו"מ לרכישת הדירה וכן ההתנהלות אחריה נוהלו על ידי מר אליהו מאדי – בעלה לשעבר של התובעת. (להלן:"מר מאדי").

ב. א) לטענת התובעת, הבחינה התובעת בחודש ספטמבר 2012 – מייד אחרי שהדירה נמסרה לה על ידי השוכרת- בסימני רטיבות במספר מוקדים וכתוצאה מכך, נאלצה התובעת, אשר התכוונה לבצע מספר התאמות ושיפוץ שטחי בדירה, לפרק את הריצוף ומספר קירות לצורך החלפת הצנרת, אשר היוותה את הגורם לרטיבות שהתגלתה.

ב) לאור גילוי סימני הרטיבות, כאמור לעיל, מלינה התובעת כנגד הנתבעים, שהם ניהלו מו"מ בחוסר תום לב ולא מסרו את מלוא המידע אודות מצב הדירה טרם חתימת ההסכם, אלא מסרו מידע לא נכון והתמורה אשר סוכמה עבור הדירה, הושפעה באופן ישיר מהמידע שנמסר לתובעת.

ג. התובעת ביקשה מהנתבעים לשאת בחלק מסוים מעלויות התיקון והתובעת אף ניסתה להגיע עם הנתבעים להסכמות, אך משנענו בשלילה, הגישה התובעת תביעה זו לחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 32,700 ₪ חלק מעלויות התיקון.

2. הנתבעים הגישו כתב הגנה, בו ביקשו לדחות את תביעת התובעת, משום שלטענתם, מהווה תביעה זו ניסיון לסחוט את הנתבעים ולגלגל עליהם בחוסר תום לב את עלויות השיפוצים שממילא התכוונה התובעת לבצע.

בנוסף לטענה כללית זו, מעלים הנתבעים – בין היתר- את הטענות העיקריות הבאות:

א. סימני הרטיבות התגלו למעלה משנה ממועד כריתת ההסכם ומעבר לעונת החורף שלחפה – דבר המעיד שהנתבעים לא ידעו ולא יכלו לדעת או לחזות כל סימני רטיבויות עלומים ועתידיים.

בנוסף לכך, מציינים הנתבעים, שנערך פרוטוקול מסירת החזקה בדירה ביום 1.2.12 והתובעת אישרה, שהיא ראתה, בדקה את הכנס וקיבלה את החזקה בו לשביעות רצונה.

ב. הנתבעים מפנים לסעיפים נוספים בהסכם על מנת להציג בפני בית המשפט את היעדר אחריותם לאותה רטיבות שגילתה התובעת ושגם לאחר קבלת החזקה בדירה, לא טענה התובעת לקיומם של פגמים כלשהם בדירה ולא רק התובעת לא טענה כך, אלא גם השוכרת אשר החזיקה בדירה, לא הלינה על רטיבות כלשהי בדירה בעת תקופת השכירות.

ג. הנתבעים לא ידעו ולא יכלו לדעת שתהא רטיבות, כאשר במהלך החזקת הדירה על ידם לא הייתה רטיבות כזאת והנתבעים גם לא יכלו לדעת על גילוי עתידי כזה.

3. ביום הדיון הודיעה הנתבעת, שבעלה – הנתבע 1- נפטר לפני חודשיים (להלן:"המנוח") ובעקבות כך, נמחקה התביעה נגד המנוח והיא נמשכה נגד הנתבעת בלבד.

לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, כפי שאלו באו לידי ביטוי בכתבי הטענות ובעדויות הצדדים בבית המשפט ולאחר שעיינתי בחומר הראיות,שצורף ושהוגש במהלך הדיון, אני מחליט שיש לדחות את תביעת התובעת – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) עסקינן במכירת דירה בין קונה מרצון למוכר מרצון והחוזה אשר נחתם בין הצדדים צורף הן לכתב התביעה והן לכתב ההגנה.

טענתה העיקרית של התובעת היא, שבמהלך חודש ספטמבר 2012, כאשר התובעת קיבלה החזקה בדירה מידי השוכרת, רק אז הבחינה בסימני רטיבות במספר מוקדים בדירה.

ב) ביום 20.9.12 כבר הזמינה התובעת מומחה לבדוק את סימני הרטיבות, ברם, כפי שעולה מחוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה, הגיע המומחה לדירה, כאשר הדירה הייתה כבר בשלב השיפוצים, רוצה לומר, התובעת לא דאגה קודם להזמין המומחה שיקבע את ממצאיו, אלא החליטה להזמין המומחה, תוך כדי ביצוע שיפוצים.

ג) כך כותב המומחה בחוות דעתו: "נתבקשתי לחוות דעתי בנושא רטיבות מרובה בדירה ותיקונים שבוצעו כתוצאה מכך". דהיינו, בעת שהמומחה ביקר בדירה בוצעו כבר תיקונים.

אינני מקבל את עדותו של מר מאדי, הטוען, שבעת שהשמאי הגיע, הצנרת לא הייתה בחוץ, אלא הייתה עדיין בכיור – זאת משני טעמים: הטעם הראשון הוא, לא ברור למה כוונתו של מר מאדי, שהצנרת הייתה עדיין בכיור. מאיפה הגיעה הצנרת אל הכיור? הטעם השני הוא, שעדותו כלל לא מתיישבת עם מה שאמר המומחה בחוות דעתו, כאשר הוא מתייחס לצנרת. (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 26).

המומחה כותב בפירוש, שכיום – בעת הביקור שלו בדירה- מבוצעים תיקונים והקבלן השיפוצים כבר הסיר טיח וצבע וביצע תיקוני טיח. כמו כן, פורקו צינורות ניקוז רקובים ומתפוררים מקורוזיה בחדר הרחצה.