מ"ת 9741-04-15 מדינת ישראל נ' זירדיקר

לפני בקשתו של בא כוח המשיב להשיב את המשיב לביתו ולבטל את התנאים המגבילים או חלקם.

ביום 12/04/2015 שוחרר המשיב בתנאים לאחר שנמצאו נגדו ראיות לכאורה כי תקף את שכנו, תקיפה אשר גרמה לו נזקים חמורים. המדובר באדם המבוגר ממנו ב-20 שנה ולתקיפה היו תוצאות קשות ביותר כך שהמתלונן סיים את האירוע עם שני שברים בלסתו ונזקק לניתוח ותקופת שיקום משמעותית.

לאחר ביצוע התקיפה היו סימנים בחומר הראיות כי הסכסוך מטבע הדברים מתמשך.

בהחלטה מיום 15/04/2015 נקבע כי הפתרון הנכון הינו קביעת חלופה מדורגת מבחינת המקום והזמן. בשלב הראשון יש להרחיק את המשיב מאזור מגוריו ולאחר מכן יש להשיבו תחילה למקום עבודתו בהינתן פיקוח מתאים, ולאחר מכן לביתו.

השאלה העומדת כרגע בפני בית המשפט היא האם הגיע המועד להשיב את המשיב לביתו, אשר הוא גם ביתו של המתלונן.

שירות המבחן בתסקירו מיום 14/06/2015 עמד על כך קיימת רמת מסוכנות אלימה למשיב, אך המליץ להחזירו למסגרת התעסוקתית בה עבד טרם מעצרו ללא פיקוח המשיב ולהגביל אותה לאזור השרון וירושלים ולא באשדוד. התרשמותו של שירות המבחן בתסקירו מיום 14/06/2015 הייתה כי לא ניתן עדיין להחזיר את המשיב לביתו בטרם טיפול ובחינה ראשונית של דפוסיו ומצבי הסיכון וכן לגבי הדינמיקה של יחסיו עם המתלונן.

כך עשה בית המשפט והשיב אותו לעבודתו, בלבד שלא ייכנס לעיר אשדוד. בהתאם לכך הוסר גם הפיקוח האלקטרוני והמשיב הושם בצו פיקוח מעצרים.

נראה לי כי טרם הגיעה השעה לשחרר את המשיב לביתו ובפרט אין לעשות זאת לתקופת החג.

החשש הוא פן תתלקח מריבה אלימה בין המשיב לבין המתלונן, ובפרט קיים חשש זה בזמן החג, כאשר הסיכון נובע מהתלקחות הן מצדו של המשיב והן מצדו של המתלונן.