מ"ת 9505-02-17 מדינת ישראל נ' בדארנה(עציר)

הבקשה וטענות הצדדים

לפניי בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב המואשם בעבירה של נהיגה בשכרות. על פי הנטען בכתב האישום בתאריך 17.02.17 שעה 01:20 לערך, נהג המשיב בשכרות בכך שבדוגמה של אוויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 870 מיקרוגרם.

המבקשת חזרה על האמור בבקשה, הפנתה לחומר החקירה ולעברו התעברותי של המשיב הכולל עבירה דומה משנת משנת 2007. כן הפנתה לעובדה שכגנד המשיב מתנהל תיק נוסף של נהיגה בשכרות בבית משפט השלום לתעבורה בת"א בו טרם ניתנה הכרעת דין. לאור כל האמור לעיל, עתרה להטלת הגבלות אשר יכללו מעצר בית מלא ופסילתו עד תום ההליכים ואף מעבר ל- 6 חודשים.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אך טען כי השפעת האלכוהול היתה נמוכה ובהקשר זה הפנה לדו"ח המאפיינים התקין והתרשמות השוטרת לפיה המשיב לא נראה שיכור. אשר למסוכנותו של המשיב, הדגיש כי העבירה הדומה הינה משנת 2007 ובתיק הנוסף אשר מתנהל בבית המשפט בת"א, טרם ניתנה הכרעת דין ובהתאם, אין ליתן לו משקל משמעותי במסגרת בקשה זו. לאור כל האמור לעיל, הסכים לפסילתו של המשיב עד תום ההליכים נגדו ואף מעבר ל- 6 חודשים והתנגד להטלת מגבלות נוספות מעבר לאלו שהוטלו עליו במסגרת מעצר הימים.

דיון והכרעה:

ראיות לכאורה:

שאלת קיומן של ראיות לכאורה ביחס לתיק הנוכחי והתיק המתנהל בבית המשפט בת"א, אינה במחלוקת. בהקשר זה אציין כי אין בעובדה שהמשיב עבר בהצלחה את "מבחני הביצוע" כדי לאיין או להחליש את תוצאות הבדיקה המדעית שדי בה כדי לבסס את הרשעתו במיוחס לו. עיינתי גם בחומר החקירה בתיק אשר מתנהל בבבית המשפט בתל-אביב וגם ביחס אליו התרשמתי מקיומן של ראיות לכאורה. יצוין כי גם שם המשיב עבר את מבחני הביצוע בהצלחה.

אשר לקיומה של עילת מעצר, מסוכנתו של המשיב נלמדת ממכלול הנסיבות האופפות את עניינו והעבירה נשוא הבקשה. אכן, החלטה לעצור אדם עד תום ההליכים בתיקי תעבורה אינה שכיחה ותינתן רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי לשלום הציבור, חשש שלא ניתן להפיג באמצעות חלופת מעצר).