מ"ת 8913-10-16 מדינת ישראל נ' חרזי

כנגד המשיב הוגשה בקשה למעצר עד תם ההליכים, על פי סעיף 21 א' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו 1966 (הותרת המשיב במעצר בית מלא), ובקשה לפסילה עד לתום ההליכים לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה (בפ"ת 8911-10-16), וזאת במקביל להגשת כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות ונהיגה כשאין בידו רישיון נהיגה תקף למעלה מ-6 חודשים ובלא שיש בידו פוליסת ביטוח בת תוקף.

ע"פ עובדות כתב האישום נתפס המשיב נוהג ביום 28.10.16 בשעה 03:00 לערך, בתל אביב ברח' מרמורק, כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים. הנאשם נכשל בבדיקת המאפיינים שבוצעה לו ובהמשך סרב לביצוע בדיקת הנשיפה (בהתנהגות).

כל זאת עשה המשיב, כאשר ביום 7.10.16 נתפס נוהג בשכרות – אף בתאריך זה סרב לבצע בדיקת נשיפה, ונפסל מינהלית מלנהוג למשך 30 יום ע"י הקצין וזאת בהעדרו של המשיב אשר לא התייצב לשימוע.

דיון והכרעה:

בבוא בית המשפט להחליט בבקשה מעין זאת עליו לבחון האם קיימות ראיות לכאורה בתיק ורק לאחר שתשובה זו הינה חיובית, יש לבחון האם קיימת מסוכנות לציבור המשתמשים בדרך מנהג זה, ואם לא ניתן לאיין מסוכנות זו בתנאים שיש בהם פגיעה קלה כל שניתן בזכויותיו של המשיב.

ראיות לכאורה:

הצדדים חלוקים באשר לקיומן של ראיות לכאורה.

הסנגור טוען להעדרן או לפחות לכרסום ממשי בהן, הן לעניין הסרוב והן לעניין הנהיגה בפסילה.

סירוב

הסנגור טוען, כי מן הראיות בתיק, לא ניתן להבין שהמשיב סרב לביצוע בדיקת הנשיפה במכשיר ה"ינשוף", ההפך הוא הנכון, שכן אין כל ראייה בתיק ממנה עולה שבמקום היה מכשיר שכזה, אין כל ציון עובדה שכזו לא באופן פוזיטיבי ולא על דרך הרמיזה, כגון פלטי כיול של המכשיר.

עוד מפנה הסנגור לדברים אותם אומר המשיב בחקירתו, הן בטופס "תחקור החשוד" שם אומר: "לא סרבתי להיבדק שיתפתי פעולה לא עבד המשאף.." (סעיף 6 לתחקור), ובהמשך אמר: "אני מאוד רציתי בעניין של שעה כמעט להיבדק ולא עבד לכם המשאף ובסוף כשרצו לקחת אותי למשאף אחר מצאו תירוץ להגיד שסרבתי" (בסעיף 9 לתחקור).