מ"ת 8024-14 מדינת ישראל נ' קבהא

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים מכוח סעיף 21(א) לחסד"פ (סמכויות אכיפה- מעצרים).

אין חולק כי בתיק החקירה ראיות לכאורה לכך שהמשיב נצפה נוהג כשהוא בזמן פסילה, כאשר נעצר המשיב הוא מסר בתחילה לשוטר פרטים של אדם אחר, אך לאחר שהוזהר לבל ימסור פרטים כוזבים מסר את פרטיו לשוטר והודה כי רישיונו פסול.

אין מדובר במעידה ראשונה מסוגה למשיב.

בתאריך 24/03/2014 נדון המשיב בגין עבירות של נהיגה בפסילה ובחוסר ביטוח ונגזרו עליו פסילה בת 6 חודשים, פסילה מותנית וכן מאסר מותנה בן 10 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק העיקרי היה והמשיב יורשע בדין.

טוענת המבקשת ובמידה לא מבוטלת של צדק, כי המשיב אינו נרתע פעם אחר פעם מלנהוג בזמן פסילה כאשר גם מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו אינו מרתיע אותו מלנהוג .

אין חולק כי העבירות המיוחסות למשיב הן מהמסוכנות שבפקודת התעבורה וגם ב"כ המשיב אינו חולק כי קיימת במקרה דנן עילה למעצרו על בסיס המסוכנות הנשקפת ממנו.

יחד עם זאת, גם אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, וגם אם קיימת עילה למעצרו מצווה ביהמ"ש לשקול בכל מקרה ומקרה אם ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

יאמר כבר עתה, כי אחד היסודות לשחרורו של משיב לחלופת מעצר היא מידת האמון שביהמ"ש יכול לתת באותו משיב לבל יפר את צווי ביהמ"ש.

במקרה זה, בו נהג המשיב פעמיים בזמן פסילה לכאורה, ותוך שהוא מציג לשוטר פרטים כוזבים בנוגע אליו, קיים ספק לגבי מידת האמון שניתן לרכוש למשיב , אולם הדבר איננו מונע באופן מוחלט את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ובלבד שזו תהיה הרמטית דיה על מנת להבטיח שהמשיב לא יעשה דין לעצמו ולא יסכן את עצמו ואת הציבור בנהיגה.

לפיכך, לאחר ששמעתי את המפקחים, ונתתי דעתי לעובדה שהמשיב הסכים לאיזוק אלקטרוני בנוסף לפיקוח אנושי, אני סבור כי ניתן לצמצם משמעותית את הסיכון הנובע מהמשיב באמצעות הרחקתו מההגה בשילוב פיקוח אנושי הדוק ופיקוח אלקטרוני, כאשר המפקחים ידרשו לחתום על ערבויות נכבדות להבטחת תנאי שחרורו של המשיב וגם המשיב עצמו יפקיד סכום כסף נכבד להבטחת תנאי שחרורו.

לאור כל זאת, אני קובע כדלקמן:

המשיב משוחרר ממעצר בתנאים הבאים: