מ"ת 7940-09-14 מדינת ישראל נ' וולודרסקי(עציר)

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהתאם לסעיף 21 לחסד"פ (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו – 1996, כשבצידה מוצעת חלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא.

כנגד המשיב הנוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 27.9.14 בשעה 00:30 לערך נהג הנאשם ברכב משא פתוח מ.ר. 2763032 ברמלה כשהוא שיכור, כאשר בבדיקת נשיפה נמצא כי ריכוז האלכוהול בדגימת ליטר אוויר נשוף היה 1,050 מ"ג אלכוהול.

ראיות לכאורה:

ב"כ המשיב איננו חולק על קיומן של ראיות לכאורה והמשיב אף הודה בפניי באשמתו.

עילת מעצר:

בנוגע לעילת מעצר כנגד המשיב, טוענת המאשימה כי קיימת עילת מסוכנות לאור כמות האלכוהול הרבה שנבדקה אצל המשיב, וכן לאור העובדה שקודם לאירוע הנהיגה, נתפס המשיב ע"י שוטרים כאשר הוא שותה אלכוהול בפארק ציבורי בשעות הלילה, השוטרים לקחו ממנו את האלכוהול, ולמרות זו המשיב נהג לאחר ששתה והדבר מעיד כי אין לסמוך עליו.

לטענת ב"כ המשיב, מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בשכרות, בעברו הפלילי עבירה אחת של תגרה במקום ציבורי, ואין בדבר זה כדי להעיד על מסוכנות.

כן טוען ב"כ המשיב כי לכל היותר מסוכנותו של המשיב נובעת מנהיגה ועל כן ניתן לאיין את מסוכנותו ע"י פסילת רישיון הנהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים, והוא אף מסכים לכך.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לידי החלטה כי קיימת עילת מסוכנות בנהיגת הנאשם.

מסוכנות זו – ניתן לאיינה ע"י אמצעים פחותים בחומרתם ממעצר. ובראשם פסילת רישיון נהיגת הנאשם עד לתום ההליכים כפי החלטתי הקודמת מאתמול.

התמונה שמתקבלת ביחס למשיב היא כי המדובר באדם נורמטיבי, למשיב עבר תעבורתי שאינו מכביד, ואין בעברו כל עבירה קודמת של שכרות.