מדינת ישראל נ' שיינין(עציר) ואח'

הצדדים חלוקים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה בתימוכין בעבירות המיוחסות למשיב.

רקע

כנגד המשיבים הוגשו כתבי אישום, נפרדים המייחסים להם ביצוע עבירות של נשיאת והובלת נשק ואביזר לנשק שלא כדין, לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק והסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה.

מעובדות כתב האישום עולה כי בין המשיבים קיימת היכרות מוקדמת. בזמן הרלוונטי לכתב האישום, היה רכב מסוג סקודה מ"ר 7715216 בבעלותו של אביחי בבאי (להלן: "בבאי" ו- רכב הסקודה" בהתאמה) וכן היה רכב מסוג סקודה אוקטביה מ"ר 4080867 בבעלותו של המשיב (להלן: "הרכב"). בין המשיב 1 לבבאי קיימת היכרות קודמת.

עובר ליום 16.3.17, החל משעות הצהריים, בוצעו התקשרויות רבות בין שני המשיבים, שקבעו להיפגש בג'לג'וליה. בסמוך לשעה 19:00 נפגשו השניים בג'לג'וליה ובנסיבות שאינן ידועות במדוייק למבקשת, הגיעו לידיהם אקדח חצי אוטומטי תוצרת מצרים בצירוף מחסנית תואמת (להלן: "הנשק והמחסנית"). בסמוך למועד זה, החלו המשיבים בנסיעה מג'לג'וליה לגבעת שמואל, כאשר המשיב נהג ברכב והמשיב 1 נהג ברכב הסקודה. במקום שאינו ידוע במדויק למבקשת, ביצעו השניים ירי באמצעות הנשק כדי לוודא את תקינותו. לאחר מכן, המשיב 1 ניקה את הנשק והמחסנית כדי לא להותיר טביעות אצבע או DNA וזאת כדי לשבש הליך שיפוטי. בשלב שאינו ידוע למבקשת, הצטרף בבאי למשיב 1 ברכב הסקודה. בשל העובדה שהנשק נמצא תקין, נסעו המשיבים עם הנשק והמחסנית לגבעת שמואל, שם, סמוך לשעה 23:30, החנו השניים את 2 כלי הרכב בסמוך לדיונה בה מתבצעות עבודות בנייה. אז, ירדו המשיב 1 ובבאי מרכב הסקודה, פנו לעבר הדיונה והמשיב המתין ליד הרכב. המשיב 1 הניח את הנשק והמחסנית בתוך שקית ניילון מתחת לאבן בגבעה הממוקמת בדיונה. או אז, הבחין השוטר שניר בן ארוש במשיבים ובבבאי, הזדהה כשוטר ועיכב אותם במקום.

מכל אלו, המבקשת טוענת כי המשיב, במעשיו האמורים, נשא והוביל בצוותא חדא עם המשיב 1 נשק ואביזר לנשק, בלא רשות על פי דין, שיבש הליכי משפט והסתייע ברכב לביצוע פשע.

יחד עם כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים. המשיב 1 לא כפר בקיומן של ראיות לכאורה, בעוד המשיב טוען כי אין בנמצא רף ראייתי התואם את המשך מעצרו.

תמצית טיעוני הצדדים

המבקשת מפנה לראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של המשיבים, בהתבסס על הודעתו של השוטר ועל דו"ח הפעולה והשחזור מטעמו, אשר למיקום המשיבים בסמיכות לנשק והמחסנית; צילום הנשק והמחסנית כאשר הם מוסלקים מתחת לאבן; חוו"ד מעבדת נשק במז"פ לפיה המדובר בנשק שבכוחו להמית; דוחות פעולה ותפיסה של השוטרים שמצאו את הנשק והמחסנית; פלטי תקשורת מכשירי הטלפון של המשיבים המשוחחים ביניהם רבות ומאוכנים לאורך כל מסלול הנסיעה מג'לג'וליה ועד לגבעת שמואל, על אף טענתם בחקירתם שהמפגש ביניהם היה מקרי; דוחות פעולה ואיכון הטלפונים של המשיבים המעידים על המסלול אותו עשו מג'לג'וליה לגבעת שמואל כאשר המשיב 1 נהג ברכב הסקודה והמשיב 2 נמצא ברכב, על חור ירי ברכב זה ואמרות המשיב 1 למדובב המפלילות את המשיב.