מ"ת 64423-02-15 מדינת ישראל נ' קופרמן

בפני בקשה לחילוט ערבויותיו של המשיב 2, שעניינה בקשה לחילוט בטוחה כספית בדמות ערבות צד ג' בסך 20,000 ₪ שחתם המשיב 2, להבטחת תנאי שחרורו של המשיב 1 בהתאם להחלטת בית משפט זה מיום 3.3.2015.

המשיב 1 שוחרר ממעצרו על פי החלטת בית משפט זה מיום 3.3.2015, בתנאים אשר כללו בין השאר איסור על כניסה לתחומי העיר באר-שבע או למרחק הנופל מ 15 ק"מ ממנו, וכן השגחה צמודה ורציפה של הערב (המשיב 2) וזאת לאחר שהמשיב 2, אשר נכח בדיון, והציע עצמו כערב, נחקר בבית המשפט, והצהיר, כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 3.3.2015, כי הוא מבין שלאורך כל תקופת המשפט, אמור המשיב 1 להיות בהשגחה צמודה ורצופה שלו : "אני מבין שהסידור הזה יכול לקחת גם שנה ושנה וחצי..."

בדיון מיום 3.3.2015, הבהיר המשיב 2, כי : "אני יודע מה זה ערבות כספית. אני מוכן לחתום למשיב (המשיב 1) ערבות כספית. אני מבין שאם המשיב יצא מתחום השגחתי ולא אודיע למשטרה אני אצטרך לשלם את הכסף של הערבות. אני מבין שאם יישאר בבית או בכל מקום אחר בלי השגחה שלי, אני אשלם את הכסף של הערבות". המשיב 2 אף הבהיר במעמד הדיון כי הבין שנאסר על המשיב 1 להיכנס לתחומי העיר באר-שבע.

כאמור לעיל, להבטחת התחייבותו זו בפני בית המשפט חתם המשיב 2 על ערבות צד ג' בסך 20,000 ₪.

על פי הנטען בבקשה המשיב 1 הפר את תנאי שחרורו, בכך שביום 5.5.15, הגיע לעיר באר-שבע, ונכנס לתחומה, ולא היה בהשגחת המשיב 2.

בד בבד הוגש כתב אישום כנגד המשיב 1, ביחס להפרת תנאי השחרור.

כפי שפורט בהחלטתי מיום 8.9.2015 ביחס למשיב 1 (בה הוריתי על חילוט חלק מערבויותיו של המשיב 1) כמו גם מפרוטוקול דיון מיום 26.5.2015, בתיק העיקרי של המשיב 1, שהוגש לעיוני, עולה כי ביום 26.5.2015, צורף כתב האישום החדש לתיק העיקרי, והמשיב 1 הודה והורשע במסגרת צירוף תיקים, תוך שבין השאר הורשע על פי הודאתו בהפרת תנאי השחרור, נשוא הבקשה דנן.

ביום 8.9.2015, הוריתי על חילוט סך של 10,000 ₪ מתוך הבטוחה הכספית שהעמיד המשיב 1 להבטחת תנאי שחרורו.

משהמשיב 1 הורשע על פי הודאתו בהפרת תנאי שחרור, הרי שתמונת המצב העומדת לנגד עיני בית המשפט כיום, היא כי הפרת התנאים הוכחה והשאלה היחידה הצריכה עיון היא האם יש מקום להורות על חילוט הבטוחה הכספית שהעמיד המשיב 2 להבטחת קיום תנאי השחרור, נוכח אותה הפרה.