מ"ת 6433-11-14 מדינת ישראל נ' אלורידאת(עציר)

1.המדובר בבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

ע"פ כתב האישום, מואשם המשיב בכך שבתאריך 30.10.14 שהה בישראל שלא כדין כאשר בחקירתו במשטרה הציג תעודת זהות מזוייפת ובכך גם הפריע לשוטר במילוי תפקידו.

הוראות החיקוק בהן הוא מואשם הינן: כניסה לישראל שלא כחוק, שימוש במסמך מזוייף והפרעה לשוטר.

2.בדיון בבקשה לגופה חזרה ב"כ המבקשת על בקשתה. כן היא מציינת כי לנאשם הרשעות

קודמות בעבירות שב"ח ובנסיבות אלה אין מקום לשחררו בתנאים.

ב"כ המשיב בטיעוניו מפנה להלכת "קונדוס" וסבור שיש מקום לשחרור המשיב בכפוף להפקדת ערבויות מתאימות. כן הוא מפנה לפסיקה בה שוחררו נאשמים בנסיבות דומות.

ב"כ המשיב גם מציין כי אחות המשיב עומדת להתחתן וכן הוריו חולים ובסופו של דבר, עותר לשחרורו בתנאים.

יצויין שבמקרה זה אין המשיב חולק על קיום ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר.

3.אכן לעניין שחרור בתנאים של תושבי שטחים נפסק בעבר שאכן יש להביא בחשבון קשיי איתור של נאשמים המתגוררים בשטחים וכי קל יותר לתושבי איזורים אלה להתחמק ממשפט אך נאמר שהגם שמדובר בנסיבה בעלת משקל, אין היא נסיבה מכריעה ויש לבחון את כלל הנסיבות (בש"פ 5193-99 מ' נ' אבו חדיד בורהאן).

בבש"פ 10418-08 ציין כב' השופט רובינשטיין שבאשר לתושבי שטחים יש חשש טבוע וברור מהימלטות מאימת הדין ובמקרים רבים אין מנוס ממעצר. מכל מקום, נקבע שכל מקרה ומקרה לגופו והחלת חלופת מעצר תלוייה בנסיבות.

בבש"פ 6781-13 "הלכת קונדוס" נאמר שעצם העובדה שהנאשם הוא תושב שטחים אינה מצדיקה לכשעצמה מעצר עד תום ההליכים ואיזור מגורים הינו רק אחד השיקולים.

4.בפס"ד קונדוס נאמר ששיקול מרכזי לעניין החלת חלופת מעצר הינו ייחוס עבירות נוספות לעבירת השב"ח. כאשר נאמר גם שיש לברר את מהות העבירות הנלוות, האם הן מנותקת מעצם הכניסה לישראל או העבירות הנלוות נועדו אך כדי לאפשר את המשך שהייתו בישראל.