מ"ת 6077-08-1412 מדינת ישראל נ' ד.ק.

בפני בקשת המאשימה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

המשיב ד.ק.  ****  יליד 1994, הועמד לדין בפני בית משפט זה על כי ביום 19/7/14 החזיק ברכב בו שהה 2203.5 גרם חומר אסור בהפצה מסוג AB PINACA.

ראיות לכאורה:

המשיב נאשם בעבירה לפי סעיף 7 (א) (1) בתופעה במאבק בשימוש בחומרי מסכנים תשע"ג 2013.

סעיף זה קובע כי אדם לא ייצר חומר אסור בהפצה, לא ימכרו, לא יציגו למכירה, לא ייבא אותו, לא ייצא אותו, לא יספק אותו, לא יסחר בו או יעשה בו עסקה אחרת ולא יחזיק בו במטרה לעשות אחת מהפעולות האמורות.

ב"כ המאשימה טענה בהגינותה כי הראיה היחידה שנמצאת בפני בית המשפט בהחזקה במטרה להפיץ, היא כמותו הגדולה של הסם ואופן ההתנהלות, לרבות פרשת רכישתו של החומר.

המונח "מטרה" הונחה בחוק העונשין (נוסח חדש) תשל"ז – 1977, וסעיף 20 (ב) כראיה מראש את התרחשות התוצאות כאפשרות קרובה לוודאי בעבירה של תוצאה וכאחד מרכיבי הכוונה.

לאחר עיון בחומר חקירה מצאתי כי יסוד זה של כוונה להפיץ אינו נמצא בחומר הראיות ולא מצאתי כי ישנו סיכוי סביר להביא להרשעתו של המשיב ביסוד זה, רק על סמך כמות החומר וההתנהלות סביב קנייתו.

המשיב אמר כי הוא נתפס עם החומר, והוא רכש את החומר לשימושו העצמי כאשר משאלותיו של החוקר עולה כי 50 גרם של חומר שקול למנה אחת. (אמרתו של המשיב מיום 4/8/14).