מדינת ישראל נ' ברדה (עציר)

1.זוהי בקשה לעיון חוזר בהתאם לסעיף 52 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו 1996, בהחלטת עמיתי, כב' השופט אינפלד, מיום 4.8.16 לפיה ייעצר המבקש עד תום ההליכים נגדו.

2.ביום 27.6.17 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו לכאורה עבירה של שוד – עבירה לפי סעיף 402 (א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בקצרה אציין, כי כתב האישום עניינו במעשה שוד אלים של בחור צעיר, אותו פגש המבקש באופן אקראי בשכונה, סמוך למקום מגוריו של הנפגע.

3.במסגרת ההחלטה מיום 4.8.16 נקבע כי נוכח קיומן של עילת מעצר וראיות לכאורה ובשים לב לתסקיר השלילי ייעצר המבקש עד תום ההליכים נגדו. כן ציין כב' השופט אינפלד בהחלטתו הנ"ל כי: "משעמד התסקיר על רכיב מסוכנות נוסף המתבטא בבעיית התמכרות להימורים וקושי כלכלי, הרי שהערכת הסיכון רק גברה ואין מקום לתסקיר משלים".

4.בתאריך 11.01.2017, ביקש המבקש לשחרר את הסנגוריה הציבורית מהמשך ייצוגו ונטל את ייצוגו הפרטי של עו"ד איתן פרידמן (ראה פרוטוקול הדיון בהליך העיקרי מיום 11.01.2017), והאחרון נימק את הבקשה לעיון חוזר משני טעמים. האחד – חלוף הזמן מיום מעצרו של המבקש (כשבעה חודשים), השני – המבקש במסגרת שהותו במעצר, השתלב במספר מסגרות ואף השתלב בחוליית עבודה בין כותלי בית המעצר.

5.ב"ב המשיבה מנגד, עתר לדחות את הבקשה, שכן לשיטתו לא התקיימו נסיבות או עובדות חדשות, המצדיקות עיון מחדש בעניינו של המבקש. ראשית – המשיבה עמדה על חומרת המעשה המיוחס למבקש ונסיבות ביצועו לכאורה, כמתואר בכתב האישום. שנית – עוד עמדה המשיבה על עברו הפלילי המכביד הכולל 5 הרשעות קודמות בשורה ארוכה של עבירות רכוש ואלימות, לרבות עבירות איומים, סחיטה באיומים ודרישת נכס באיומים ועבירות נוספות, וכן על העובדה, כי המבקש ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו דהיום, בעת שתלויים ועומדים נגדו שלושה מאסרים מותנים ברי הפעלה. שלישית - תסקיר המעצר שנתקבל בעניינו של המבקש כלל שורה ארוכה מאוד של גורמי סיכון שגרמו לשרות המבחן להעריך שמדובר במבקש בעל מידת מסוכנות גבוהה מאוד, עד כדי כך שלא ניתן לאיינה באמצעות חלופה אנושית, בשים לב לדפוסי התנהגותו האלימה וההתמכרותית. רביעית – אשר להתמשכות ההליכים – נטען, כי נימוק זה לא רובץ לפתחה של המשיבה, שכן כעולה מהדיון בהליך העיקרי, בתאריך 21.12.2016, הצדדים הגיעו למתווה של הסדר טיעון, אולם מתווה זה לא יצא לפועל, מאחר והמבקש החליף ייצוג מטעמו. חמישית–אשר לבחינה של חלופה טיפולית – לגמילה מסמים – נטען, כי אפשרות זו נבחנה בעבר על ידי שרות המבחן במסגרת התסקיר ולא הומלצה. הטענה דהיום, כי המבקש במסגרת שהותו במעצר השתלב במסגרות טיפוליות, אינה מתיישבת עם המבחנים שנקבעו בהלכת סויסה בבש"פ 1981/11.

6.מעיון בהליך העיקרי עולה, כי לאחר שלא יצא לפועל ההסדר שהתגבש בין המבקש באמצעות בא-כוחו הקודם, לבין המשיבה, קבע המותב העיקרי שלושה מועדים לשמיעת הן פרשת התביעה והן פרשת ההגנה (30.04.2017, 08.05.2017, 22.05.2017) – בין השעות 10:00-16:00.

עוד מעיון בהליך העיקרי עולה, כי מתוך רשימת עדי התביעה המונה 16 עדים, בא-כוח המבקש ויתר על עשרה עדים ועתר לזמן את ע"ת 1, 2, 3, 4, 5, 6, 8.

7.לאחר שהקשבתי לטיעוני באי-כוח הצדדים ועיינתי בתסקיר שרות המבחן שגובש בעניינו של המבקש בתאריך 03.08.2016, וכן בפרוטוקולי הדיון של התיק העיקרי, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיון חוזר להידחות, וזאת מהטעמים והנימוקים שעמד עליהם בא-כוח המשיבה בטיעוניו כמפורט לעיל.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.