מ"ת 56907-01-16 מדינת ישראל נ' חסוני(עצור בפיקוח)

בפניי בקשת הנאשם להורות על יציאתו לחגוג את חג הקורבן עם בני משפחתו.

המאשימה מתנגדת, הואיל והנאשם מצוי בפיקוח אלקטרוני.

הנאשם שוהה כיום במעצר בפיקוח אלקטרוני עם חלון יומי בין השעות 16:00 – 18:00 כפי שהקל בתנאים השופט כפכפי בהחלטתו מיום 23/8/2016.

המאשימה טענה כי אין להורות על הקלה בתנאיו של הנאשם, ואפילו לא לחג, כאשר שחרורו ממעצר בפיקוח אלקטרוני היה גבולי ממילא, ולחובתו עבר פלילי מכביד, לרבות הפרת הוראה חוקית.

עוד נטען כי בקשה של ארבעה ימי יציאה 12 שעות ביום מסכנת את מטרת הפיקוח האלקטרוני.

הנאשם מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני מזה 7 חודשים, ולא נרשמו לחובתו הפרות של ממש, הנאשם הוא בן לעדה המוסלמית וחג הקורבן הינו חג אחד משניים לעדה זו בשנה, וחשיבותו בחברה ובמשפחה הערבית – המוסלמית הינה גבוהה. בית המשפט מכיר ומכבד את החג ואת מנהגיו ורואה בצורך לחגוג אותו משום עילה לעיון חוזר.

אכן ישנן אמירות שונות בפסיקת בית המשפט העליון לעניין אורכם של החלונות בפיקוח אלקטרוני ומטרתם, אך אני סבור כי החלטה מסכמת ניתנה בבש"פ 2296/16 בעניין חג'ג', והיא לנו "הלכתא כבתראי" ללכת בעקבותיה. בהחלטה זו נאמר כי גם יציאה לעבודה במשך שעות רבות ביום הינה אפשרית.

זאת ועוד, נראה לי כי פיקוח אלקטרוני ככל חלופת מעצר שהיא, אף שהוא בגדר מעצר ממש, מהווה כלי גמיש בידיו של בית המשפט להתאים מניעה לעילה וכל פגיעה בגמישותו פוגעת גם בשמישות שלו.

אם ניטול לדוגמא את עניינו של אדם שמסוכנותו נמוכה מאוד, אך חשש ההימלטות מן הדין גבוה מאוד (למשל: בעבירות כלכליות קשות, או עבירות מס), הרי שפיקוח אלקטרוני הבנוי חוליות חוליות וחלונות של שעות רבות עם הפסקות קצרות משיג את מטרת המעצר, תוך פגיעה מינימלית בחרות הנאשם.