מ"ת 51028-06-14 מדינת ישראל נ' אברג'ל ואח'

1.ביום 3.7.14 ניתנה החלטתי בנוגע לכל ארבעת המשיבים בתיק, בה התייחסתי באופן מפורט לשאלת קיומן של ראיות לכאורה לעובדות הנטענות בכתב האישום. מסקנתי באותה החלטה הייתה, כי אכן קיימות ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת לכל המשיבים, אך יחד עם זאת מדובר בראיות שאינן נקיות מספקות. עוד קבעתי, כי סביר להניח שהדברים יתבררו במהלך שמיעת הראיות. כמו כן, קבעתי כי מדובר בראיות המצביעות על סף נמוך ביותר של השמעת איומים, או הפעלת שכנוע בלתי חוקי כלפי המתלונן. עוד נקבע, כי עוצמת הראיות אינה מן הגבוהות ומכאן נגזרה המסקנה כי יש לכך השפעה ומשקל שעה שבית המשפט יבחן האם יש מקום לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר.

2.כתב האישום מייחס לכל ארבעת המשיבים עבירה של סחיטה באיומים.

3.באותה החלטה נקבע, כי קיימת עילת מעצר, וביחס לחלופת המעצר הוריתי לשירות המבחן לערוך תסקירי מעצר ביחס למשיבים 2 ו-4.

4.באשר למשיב 1, על פי החלטתי הוא שוחרר לחלופת מעצר, שהוצעה על ידו, ללא עריכת תסקיר מעצר, וכך גם ביחס למשיב 3.

5.באשר למשיבים 2 ו-4 ערך שירות המבחן תסקיר, כאשר בסופו של דבר המליץ שירות המבחן שלא לשחרר משיבים אלה לחלופת מעצר, זאת כפי שיפורט להלן לגבי כל אחד מהמשיבים בנפרד.

6.ביחס למשיב 2 קבע שירות המבחן, שמהרישום הפלילי שלחובתו עולה שהמשיב הורשע בין השנים 2003-2012 שמונה פעמים, בגין חשד לביצוע עבירות שעניינן בעיקר סחיטה באיומים, תקיפה סתם, סמים, לרבות סחר בסם. המשיב 2 נדון למספר עונשי מאסר ממושכים, כאשר מאסרו האחרון היה במשך 41 חודשים, והוא שוחרר ממאסרו בחודש מאי 2014. נגד המשיב 2 תלוי ועומד מאסר על תנאי של 24 חודשים בכל עבירה מסוג פשע. שירות המבחן סבור כי מדובר באדם המסתבך עם החוק במספר עבירות וגם סנקציה עונשית שהוטלה עליו, לרבות מאסרים בפועל ומאסרים על תנאי, לא היוותה גורם מרתיע וממתן עבורו. בהמשך התסקיר מפרט שירות המבחן נסיבות אישיות שהביאו את המשיב 2 לביצוע עבירות, וכמו כן פרט שירות המבחן את התנהלות המשיב בעת הראיון הנוכחי עמו, כאשר שירות המבחן סבור שמדובר באדם שנותן לגיטימציה להתנהגות אלימה במצבים מסוימים, ומאופיין בדפוסים עברייניים מושרשים, וכדומה. שירות המבחן הביע ספקות בולטים באשר לאפשרות שחלופה של מעצר בית יכולה להוות חלופה מתאימה נוכח האמור לעיל.

7.באשר למפקחים שהוצעו על ידי המשיב 2, שירות המבחן פגש בהם והביא בתסקירו את נתוניהם האישיים. בסופו של דבר, שירות המבחן מצא אותם כמפקחים מתאימים והתרשם כי מדובר באנשים המודעים באופן ראשוני לבעייתיות הכרוכה במשיב, אולם הם מבטאים את רצונם לסייע לו ככל יכולתם. שירות המבחן התרשם עוד, כי מדובר באנשים רציניים, נורמטיביים, המעוניינים להוות עבור המשיב דמויות משפיעות וסמכותיות. שירות המבחן התרשם גם, כי שניים מהערבים (מר בן שושן ומר דבוש) מסוגלים להתנהל באופן דומיננטי ומציב גבולות, ובכך יכולים לסייע במידה מסוימת בהפחתת הסיכון ממצבו של המשיב. שירות המבחן התרשם כי המפקחים מבינים את המשמעות והשלכות הפיקוח על מהלך חייהם שלהם והם נערכו לפיקוח הדוק וממושך על המשיב. בסופו של דבר, שירות המבחן שוקל בתסקיר את רמת הסיכון הגבוהה אצל המשיב להישנות התנהגות אלימה ושולית מצדו, כאשר ברקע מעצרו, שעה שהעבירה בוצעה לכאורה בסמוך לאחר שחרורו של המשיב ממאסר ממושך, ועת עומד כנגדו עונש מאסר על תנאי. כמו כן, התרשם שירות המבחן מאישיות המשיב כפי שפורט בתסקיר. אל מול זאת שקל שירות המבחן את איכות הפיקוח שהוצע, כאשר מדובר בפיקוח מתאים בהחלט. שירות המבחן העריך, כי המשיב זקוק לגבולות ברורים ונוקשים, כמו אלה המוצבים במסגרת מעצר, ונוכח רמת הסיכון במצבו של המשיב סבר שירות המבחן, כי לא ניתן להמליץ על שחרור המשיב ממעצרו.

8.כידוע, שעה שבית המשפט בוחן חלופת מעצר, יש להביא בחשבון האם מדובר בחלופה שיש בה כדי לאיין במידה רבה את המסוכנות הנובעת מהמשיב. סבורני כי במקרה זה, יש לשקול את הדברים גם על רקע קביעותיי הקודמות באשר לעוצמת הראיות והמדרג של ביצוע העבירה המיוחסת למשיב זה, יחד עם שלושת המשיבים האחרים, כאשר כאמור שניים מהם כבר שוחררו.

9.אמנם, לחובת המשיב עומד עבר מכביד ביותר, אולם נראה לי שניתן במקרה זה לאזן את הדברים על ידי הוספת תנאים כגון ערבויות נכבדות, יחסית, וכן איזוק אלקטרוני, שיהא בהם כדי להפיג את החשש שהמשיב יוסיף לעבור עבירות בתקופה בה יהא נתון בתנאי שחרור.