מ"ת 50339-07-16 משטרת ישראל תביעות- שלוחת חיפה נ' ג. (עציר)

בפני בקשה לעיון חוזר.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת בן זוג בנסיבות מחמירות.

ביום 16.8.16 הורשע המבקש בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. ההליך העיקרי נדחה לשמיעת טיעונים לעונש, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן. התיק קבוע ליום 22.2.17.

ביום 16.8.16 שוחרר המשיב ממעצר בתנאים מגבילים, הכוללים בין היתר מעצר בית בבית הוריו (בישוב סג'ור), בפיקוח משמורנים. עוד הותרה יציאתו של המבקש ממקום מעצר הבית, ל"חלונות התאווררות", בכל יום בין השעות 10:00-13:00 ו- 16:00-19:00 (בתחומי הישוב סג'ור).

בעניינו של המבקש נערך תסקיר מעצר, אשר העריך כי מהמבקש נשקפת מסוכנות כלפי המתלוננת, ברמה בינונית עד גבוהה.

בבקשה נטען כי חלף זמן ניכר מהמועד בו ניתנה החלטת השחרור, והמבקש מקפיד לשמור על תנאי השחרור. משכך, נטען כי התנאים המגבילים אינם משרתים מטרה כלשהיא, והם גורמים להכבדה מיותרת. בדיון בפני הוסיף ב"כ המבקש, כי מצבו הכלכלי של המבקש קשה, וכי הוא נקלע לחובות בשל חוסר יכולת לעבוד באופן רציף ומסודר.

המשיבה מתנגדת להקלה בתנאי השחרור, שכן לא חל שינוי במסוכנות הנשקפת מהמשיב, וחלוף הזמן אינו הפרמטר היחיד לבחינת בקשה לעיון חוזר.

לאחר שעיינתי בתסקיר שירות המבחן ושמעתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

בבש"פ 6772/05 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.2005) נאמרו הדברים הבאים, היפים אף לענייננו (ההדגשה אינה במקור):

"בקשה לעיון חוזר בתנאי חלופת מעצר נדונה במסגרת סעיף 52(א) לחוק המעצרים. התנאים לקיומו של עיון חוזר בהחלטת מעצר שניתנה קודם לכן הקבועים בהוראה זו ומותנים בגילויין של עובדות חדשות או בשינוי נסיבות, או במעבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה. גם אם מתקיימת אחת העילות לעיון חוזר, על בית המשפט הדן בבקשה לאזן בין השיקולים והאינטרסים השונים הפועלים בענין נשוא ההכרעה, כאשר נקודת האיזון ביניהם עשויה להשתנות לאור העילה החדשה שברקע העיון החוזר... בנסיבות ענין זה, מעבר ארבעה חודשים מאז מתן ההחלטה אינו מצדיק את שינויה בשל יסוד חלוף הזמן גרידא, וההנחה המובנית בחלופת מעצר בית שהוחלה בהסכמת העורר היא כי הוא ישהה

במסגרת זו במהלך התנהלות משפטו, וכל עוד הוא מתמשך התמשכות סבירה, לא תקום עילה לשינוי תנאי החלופה. בנסיבות שלפנינו, זהו, אכן, מצב הדברים".