מ"ת 5029-08-14 מדינת ישראל נ' ד'

1.ביום 6.8.2014 הוגש כתב אישום נגד המשיב, בו הואשם בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין). תמצית פרק העובדות שבכתב האישום הינה כדלקמן: בתאריכים 3.8.2014 ו-4.8.2014 בדירה בחיפה בה התגוררו המשיב ואשתו (להלן: המתלוננת), התגלע ביניהם ויכוח סביב סוגיית הטיפול בילדם המשותף. במהלך הוויכוח איים המשיב על המתלוננת ואמר לה:

"הפעם אני אזיין את אמא שלך... בא נראה אם הוא יעזור לך... הפעם לגהינום, לקבר אני שולח אותך, יא בת של שרמוטה... יא מזדיינת בתחת... את הזבל תביאי אותו... אני נותן לו שתי כאפות... אני יזיין אותו...", "... נשיקה זה לא בגידה... הוא יזיין אותך, אני יזיין אותו... תביאי אותו, לא צריך שתביאי אותו, אני אבוא אליו, תגידי לו שיחכה לי, למה אם לא אני יזיין אותו... עכשיו יש לו חשבון ארוך איתי...", "... את לא תגיעי לבר מצווה, אם תגיעי זה יהיה על כיסא גלגלים, נכה... אוטובוס ידרוס אותך, יא בת שרמוטה...", "... יא בת של זונה... אני אראה לך מה עשיתי, אני אראה לך, יא חתיכת זונה...", "לכי יא מזדיינת... אני אזיין אותך כל עוד את איתי בבית... לכי תתלונני שאנסתי אותך...", ,אני בן של זונה... אני אבוא לגרנד קניון, אני אעשה לך שם פדיחות ליד כולם... יפטרו אותך מהעבודה... כל יום אני אעשה לך ככה ובואי נראה אם תצליחי לעבוד... כל יום תהיה לך הפתעה ממני...".

2.במועד הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה נשוא כתב האישום על-ידי המשיב, הכוללות את הודעת המתלוננת והקלטות של שיחות בין בני הזוג, וכי המשיב אישר את תוכן הדברים שנאמרו על-ידו, אולם לטענתו מדובר בקללות כתוצאה ממצוקה רגשית ולא באיומים. בבקשה נטען כי מעשיו של המשיב חמורים ומהווים סכנה למתלוננת ולבן זוגה לשעבר. צוין כי המעשים נעשו על-ידי המשיב בעודו מרצה עונש של עבודות שירות בעקבות עבירה קודמת של תקיפה ואיומים וכאשר קיים כנגדו תלוי ועומד מאסר מותנה של ארבעה חודשים בגין עבירות של אלימות. בנוסף, למשיב הרשעה קודמת בגין עבירות של אלימות במשפחה.

3.בדיון ביום 7.8.2014 חזרה באת-כוח המבקשת על נימוקי הבקשה, והדגישה כי המשיב "כעת מבצע עבודות שירות בגין אותה הרשעה המצויה בתיק". בא-כוח המשיב ציין כי ניתן להרחיק את המשיב מהמתלוננת תוך קביעת משמורנים, איזוק אלקטרוני, ערובות אישיות "וכל מיני אמצעי הגנה להבטיח הפרדה מלאה בין המשיב לבין המתלוננת". הורי המשיב, המשמורנים שהוצעו, נחקרו באותה ישיבה על-ידי באת-כוח המבקשת.

4.בהחלטה מיום 10.8.2014 קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירת האיומים על ידי המשיב.

בישיבה באותו מועד המשיכו באי-כוח הצדדים את טיעוניהם לעניין עילת מעצר וחלופת מעצר. בא-כוח המשיב הציג משמורנית נוספת, אחותו של המשיב, אשר נחקרה על-ידי בא-כוח המבקשת. הוא שב ועתר לחלופת מעצר תחת פיקוח המשמורנים, ונמנע מלהתייחס לסוגיית היותו של המשיב בעבודות שירות.

5.זה השלב לקטוע את תיאור רצף האירועים ולגעת בסוגיית עבודות השירות. ביום 12.3.2014 הורשע המשיב בת"פ 31933-08-13 בביצוע עבירות איומים ותקיפה הגורמת חבלה ממש - בן זוג, ונגזר עליו, בין השאר, עונש של מאסר בפועל לתקופה של שלושה חודשים. נקבע כי המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, כי על המשיב החובה לבצע עבודות אלו וכי במידה ולא יעשה כן, או בהתאם לשיקול דעת הממונה אם ימצא עילה, ניתן יהא להמירן במאסר בפועל.

כמתואר לעיל, בכתב האישום הנוכחי מיוחסות למשיב עבירות איומים שבוצעו ביום 308.2014 ו-4.8.2014, אשר - כנטען בבקשה - נעשו במהלך ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות.