מ"ת 49343-07-16 מדינת ישראל נ' זיאדה

1.נימוקי החלטתי בדיון מהיום לפיה הורתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים:

בפני בקשה למעצר המשיב, יליד 1997, עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, שהוגשה במסגרת כתב אישום המייחס לו עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש במסמך מזויף במטרה לקבל דבר.

על פי כתב האישום, שהוגש כנגד המשיב ואחֵר, ביום 26/7/2016 סמוך לשעה 08:50 נכנס המשיב יחד עם האחר לישראל שלא כדין בכך ששהו בעיר אשדוד בבית החולים "אסותא" שנמצא בשלבי בניה, מבלי שהחזיקו בידם באישור כניסה או שהיה כדין.

עוד על פי כתב האישום, במועד ובמעמד האמורים לעיל, תקף האחֵר את מר פ.ש. המשמש מאבטח במקום (להלן: "המתלונן") בכך שהכה בו בגבו. מיד ובסמוך, החלו המשיב והאחר בבריחה מהמתלונן בעוד הוא דולק בעקבותיהם.

נטען כי במועד ובמעמד האמורים לעיל הציג המשיב לשוטרים צילום של תעודת זהות הנושאת את שמו של סיאד אנס והאחר הציג לשוטרים צילום של תעודת זהות הנושאת את שמו של מנסור אנס וזאת בכוונה להונות.

2.ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ביחס לעבירת הכניסה לישראל שלא כדין אך טען כי אין ראיות לכאורה ליתר העבירות שכן בתיק החקירה אין חוות דעת המאשרת שמדובר במסמך מזויף. לאור זאת, טען הסניגור כנגד עילת המעצר. על פי הטענה ניתן לאיין את עילת המעצר של החשש להימלטות מן הדין בחלופת מעצר בפיקוח גיסת המשיב (רעיית האחר) שהינה תושבת ישראל. יצוין כי אף האחֵר ביקש להשתחרר לחלופת מעצר בבית רעייתו.

3.מהבקשה עולה כי המשיב נטול עבר פלילי.

4.עיון בתיק החקירה מעלה כי המשיב עשה שימוש בתעודה מזויפת לצרכי עבודה וכי בחור מחברון הביא לו את צילום תעודת הזהות המזויפת תמורת 200 ₪ (הודעות המשיב מיום 26/7/2016 בשעה 14:30 ומיום 26/7/2016 בשעה 15:32).

5.הנני סבורה שדי באישור המשיב שעשה שימוש במסמך מזויף בצירוף לקיומו של מסמך חשוד על פניו נוכח נראותו, כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית, לכל הפחות, לעבירת השימוש במסמך מזויף.

6.הלכה היא כי עצם העובדה שמשיב הוא תושב אזור, אינה מצדיקה בפני עצמה את מעצרו עד תום ההליכים.

עם זאת קיימים שיקולים נוספים רלוונטיים שעה שבימ"ש נדרש להכריע האם לשחרר משיב לחלופת מעצר באזור. אחד השיקולים הנו האם מיוחסות למשיב עבירות נלוות. אמנם נטען כי מדובר בענייננו לכל היותר בעבירה שנועדה להכשיר את הכניסה עצמה ואין עסקינן במשיב שביקש את כניסתו לישראל בכדי לבצע עבירות אולם במכלול השקולים בנסיבות שבפני, על אף עברו הנקי של המשיב, הקושי באפשרות שחרורו אינו נעוץ אך בחשש להימלטות מן הדין הטבוע בעבירת הכניסה לישראל אלא שקיים קושי במתן אמון במשיב שעה שקיימות ראיות לכאורה לכך שעשה שימוש ביודעין בתעודה מזויפת.