מדינת ישראל נ' ארצי (עציר) ואח'

כנגד המשיב (נ' 1) ואחרים הוגש כתב אישום במסגרתו מיוחסות למשיב עבירות פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין. בצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים. ההחלטה דנן מזכירה גם מעורבים נוספים (לכאורה), אך עוסקת במישרין רק במשיב, תוך שלא תיקבענה קביעות ראייתיות לכאוריות ביחס לאחרים שטרם התקיים דיון בעניינם.

כתב האישום

1.בין המשיב לקטין מ.א. (להלן: מ.א.) היכרות מוקדמת. ביום 10.1.18 נפגשו המשיב ומ.א. לאחר תיאום מוקדם בפיצריה אנג'לינה בגן יבנה (להלן: הפיצריה), שם רכש המשיב ממ.א. סם מסוג קנביס במשקל 1 גרם תמורת סך של 100 ₪. כשהגיע המשיב לביתו שקל את הסם וגילה שמשקלו 0.9 גרם. על רקע זה התגלע ויכוח בין השניים. משכך, החליט המשיב לשוב ולהיפגש עם מ.א. על מנת להתעמת עמו, ולצורך זה הצטרפו אליו מספר חברים. כשהגיע לפיצריה יצא מ.א. לקראתו, והשניים החלו להכות זה את זה, תוך שמ.א. פצע את המשיב בשפתו באמצעות תער ספרים (במאמר מוסגר: כנגד מ.א. הוגש כתב אישום לבית משפט השלום לנוער בעבירות פציעה בנסיבות מחמירות וסחר בסם מסוכן). נטען, כי במהלך האירוע תקף המשיב 2 תומר גורביץ (להלן: תומר) את מ.א. בראש ובברך באמצעות מקל.

קטין נוסף בשם ל.ל. (להלן: ל.ל.) צפה בהתרחשות מתוך הפיצריה, ובשלב מסוים יצא בניסיון להפריד ולסייע לחברו מ.א. המשיב ותומר החלו לברוח, ול.ל. רדף אחר המשיב ותפס אותו כדי לעכבו, תוך הפלתו על הארץ. המשיב היכה את ל.ל. ושניים נוספים בשם אלמוג וירדן הרימו את שניהם מהארץ. ל.ל. החל להסתובב תוך הפניית גבו למשיב, אשר שלף סכין באורך (כולל) 16 ס"מ בעלת להב באורך 7 ס"מ, ודקר באמצעותה את המתלונן באזור הגב התחתון, ניסה לדקור אותו פעם נוספת ללא הצלחה, ורץ לעבר גלידריה סמוכה.

מ.א. רדף אחרי המשיב כשהוא אוחז בפטיש, המשיב נכנס לתוך הגלידריה והנאשם 3 מור שמואל (להלן: מור) סגר את הדלת לפני שמ.א. הצליח להיכנס. המשיב שטף את פניו שזבו דם, הוציא את הסכין מכיסו, התייעץ עם מור ונתן לו את הסכין, ומור השליך אותה לפח שהיה במקום. כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרם למ.א. פצע דקירה בגבו התחתון.

תמצית טיעוני הצדדים

2.ב"כ המבקשת הפנתה לחומרי החקירה הקושרים, לשיטתה, את המשיב לעבירות המיוחסות לו.

ב"כ המשיב כפר בקיומן של ראיות לכאורה, ובנוסף טען לחקירה רשלנית ומגמתית. לחלופין, טען לקושי ראייתי משמעותי, ולחלופי חלופין עתר להורות על שחרור המשיב לבסיס (חייל בשלהי השירות הסדיר) או להורות על חלופת מעצר ביתית בפיקוח ערבים, זאת נוכח גילו הצעיר והיעדר הרשעות קודמות.

3.ב"כ המשיב הפנה לדו"ח פעולה מאת רס"ר לי חוגי (להלן: רס"ר חוגי), אשר צורף לתיק החקירה רק לאחר הגשת כתב האישום, חרף העובדה שמדובר לכאורה בדו"ח שנכתב עם סיום הטיפול באירוע, ומכאן, לא היה בפני הפרקליטה שכתבה את כתב האישום. הפנה לגרסה מתפתחת של עדן דודסקו (להלן: עדן), אשר החלה באמירה לרס"ר חוגי והמשיכה בגרסאות שונות במהלך חקירותיו, זאת בכל הנוגע לטענה כי המשיב השליך סכין בגלידריה.

ב"כ המשיב הפנה לרקע לאירוע, כשלדבריו מ.א. הוא זה שהחל בגידופים ואיומים כלפי המשיב ודרש שיגיע להיפגש עמו; הפנה לדו"ח פעולה מאת רס"ר שלומי אדמוני (להלן: רס"ר אדמוני), אשר שוחח עם רותם לוי (להלן: רותם) שראה את ל.ל. חוזר דקור, בזמן שהמשיב התקוטט עם מ.א. מכאן, לטענתו, אין היתכנות לכך שהמשיב דקר את ל.ל.; הפנה להיעדר שרשרת מוצג ביחס לסכין, ולכך שלא נמצאו עליה ממצאים פורנזיים כלשהם; הפנה לקטיעה בצילומי האבטחה מהגלידריה; הפנה לכך של.ל. לא סיפר לרותם מי דקר אותו, ואף בחדר המיון אמר שזר דקר אותו; הפנה לכך שמדו"ח הפעולה של רס"ר אדמוני, עולה כי ל.ל. לא היה מודע לכך שנדקר; הפנה לכך שגרסת המשיב עקבית במהלך חקירותיו, למעט ביחס לעסקת הסמים עם מ.א., שגם בה הודה בסופה של החקירה.

עיקרי חומר החקירה

4.עיינתי במלוא חומרי החקירה שנאספו, ואפנה לאלה שמצאתי רלבנטיים לשלב זה של ההליך.

5.דו"ח פעולה מיום 11.1.18 מאת רס"ר חוגי: הגיעה לפיצריה עם רס"ר מיכאל בטש (להלן: רס"ר בטש) (לפניה הגיעו השוטרים רס"ר אדמוני וחיים ממו). כשנכנסה לפיצריה נכח במקום ל.ל. ללא חולצה ועל גופו כתמי דם, טען שדקרו אותו, ולידו מ.א. שטען כי הותקף. לאחר סריקות איתרה (עם מיכאל בטש) פטיש בחנות האחורית. בזמן הסריקות הגיע למקום המשיב, שלבש חולצה מוכתמת בדם, פניו חבולות ובשפתיו חתך עמוק, וטען כי הותקף. מיד כשנכס לפיצריה החלו ל.ל. ומ.א. לצעוק כי הוא זה שדקר אותם. בעל הפיצריה טען כי המצלמות במקום לא פועלות. פנתה לגלידריה ליד הפיצריה כדי לברר האם יש שם מצלמות. עובד המקום עדן סיפר שראה את המשיב זורק לפח משהו שנראה כמו סכין, לאחר ששוחח על כך עם חבר שהיה איתו. רס"ר חוגי ביצעה חיפוש בפח, ותפסה סכין. היא גבתה עדות מעדן, אשר מסר כי ראה את מ.א. משליך פטיש. בחנה את המצלמות בגלידריה וראתה את מ.א. משליך דבר מה שנחזה להיות פטיש, במקום בו נמצא הפטיש. בנוסף, ראתה בצילומים את המשיב שוטף פנים ונוגע בכיסו של חבר שלו. בהמשך נסעה עם המשיב לבית חולים, שם נתפר החתך בפיו.